ספר הפליאה/שצז
ד"ה ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד
עריכהויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת. בדמותו כצלמו מכלל דראשונים לא היו בדמות וצלם וארז"ל כל אותן ק"ל שנה שהיה אדה"ר נזוף הוליד רוחין ושידין ולכלל פרצוף אדם החמוד לא בא. וראה והבן שעד שלא נשלמו ק"ל שנה לא הוליד בנים חמודים וכשהושלמו ק"ל שנה חשבון סינ"י אז ילד את שת ויהיו ימי אדם תתק"ל שנה וימת. וראה והבן שאדם חי תתק"ל שנה וקב"ה אמר כי ביום אכלך ממנו מות תמות ויומו של הקב"ה אלף שנה ואנה הע' שנה החסירים מן האלף אלא אדם זה דוד ודוד ימי חייו ע' שנה הרי אלף שנים שנאמר בלותי בשמן רענן שאדה"ר מבלותו ושיבותו נתן לדוד שנמשח בשמן רענן ז"ש בלותי וכו', וזהו שארז"ל אמר אדה"ר הכניסני הקב"ה לגן עדן ושמני שם והראני שם מקום הצדיקים והראני ד' מלכיות ואבדון שלהם ובכללם בן ישי ולקח משני ע' שנה והוסיף לו שנאמר ימים על ימי מלך תוסיף. ודע והבן שאלו היה לו לדוד משנותיו של אדה"ר מאה שנה אז היה מלכותו מתוקן מבלי הריסה ובהמ"ק לא היה נחרב אבל בחסרון הל' מן הק' באו הרעות. וראה והבן שדוד הגשמי נכלל שנותיו בהיקף ולא בפרד"ס והנה שת חי תתקי"ב שנה י"ח שנים פחות מאדה"ר ע"כ נק' מדתו א"ל ח"י הוא יסוד עולם וכשבא לתת תורה לישראל נאחז בנצח מטה האלהים, וכל אלו התולדות כולם מכח אדם ע"י שת כי ממנו הושתת העולם וכשמת שת נולד קינן מסטרא דקין ואין דין ורחמים בעולם השפל עד בוא חנוך משמטת החסד, והנה העולם בדין וברחמים המות והחיים ובחרת בחיים והם בחרו המות אז לא נאה לחנוך לדור עמהם ונסתלק זהו ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים, והנה חנוך איש החסד ולקחו הבינה והנה הבינה והחסד אחד והניחו העולם בפחד ובד"ו הפרצופים להכניע ולהשפיל ולהכרית ע"כ אמר לשון ויתהלך לרמוז בר"ת ובס"ת של ויתהלך שהוא כ"ו שם הוי"ה, וגם ר"ת של ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו וחאה"ו עולים כ"ו, כי לקח אותו אלהים ר"ת נ"ב הוא הו' ומשך הו' הנקרא יהו"ה יהו"ה העולים נ"ב, שלקחם אלהים שלא ישאר העולם בחלק רחמים וקורא שם החסד חנוך להודיעך שעלו הרחמים כי הח' של חנוך רומז בבינה שהיא ח' מלמטה למעלה והח' מצטייר ד"ו ועולים י' וזהו ח' בכלל עשרה, ועוד בא לומר לך כי הד"ו ד' בכללו הוא י' ו' בכללו הוא כ"א צרפם והוא אל חסד עולם הנקרא אל נאסף בבינה והנה הח' הלך אחרי הנ' נ' שערי בינה זהו הנ' של חנוך, והו' הוא יסוד עולם ונסתלק מן העטרה לפעול דינה ופעולתה בקושי כענין הניחה לי ויחר אפי בהם והך' של חנוך הוא אות מאותיות מלך הוא ך' ת"ת מלך בו' קצוות ואסף אורו. וירא אלהים את האור כי טוב והנה חנוך חסד נצח יסוד ת"ת אספו אורם ועלו בבינה זהו ויתהלך חנוך את האלהים. ודע שאות נ' מן חנוך רומז בבינה ובנצח על שם שנאספו כולם. ודע והבן כי בבוא הרשעים בנים משחיתים אין בהם אמונה אמר החסד לפני הבינה אני הגדול בעל פמליא של מעלה והשמיטה שעברה היא שמיטתי היו כולם גדולים ממלאכים ואני נקרא גדול בכל פמליא שלמעלה עתה עברה השמיטה ההוא ובאה שמיטת הפחד ותובעת דין מן הרשעים ולכן אל תתנני להיות שבוי בתוך עם שסוי ובזוי כאלה ישאר הפחד לבדו ויפקד פקידים כפי רצונו ואני אעלה בגדולה כמו שהייתי זהו ויתהלך חנוך את האלהים שאסף אורו ואור ת"ת נצח ויסוד אל האלהים היא הבינה. ודע כי בשמיטה שעברה היה חנוך הגשמי במעלה גדולה לא ראה רשע ודין בזמנו וכשהביאו הב"ה בזו השמיטה לקיים העולם להיות דוגמא עליונה דין ורחמים לנסות הברואים והם לא עמדו בנסיונם כי בחרו מות מחיים עמד חנוך ואמר לפני האלהים הדור הזה הם כולם רשעים בנים משחיתים אין בהם אמונה ובוודאי יודע אני שעתיד אתה לכלותם ולמה הביאתני ביניהם ואני הגדול שבדורי הייתי ועתה אין בי עירוב ממעשיהם הרעים ולכן רבון כל העולמים ראוי אני להיות כאחד ממלאכי השרת מפני שהדור של שמיטת החסד שעברה אשר באתי משם כולם היו גדולים ממלאכים וגם אני הייתי גדול עמהם ונהי שלא אהיה גדול מהמלאכים בעבור עונש שראיתי אנשי רשע בעיני מ"מ אהיה כמלאכים ואהיה בין המלאכים ואל תתנני להיות בתוך עם בזוי ושסוי כאלה אז נעשה בשרו כלפיד אש כאליהו ושמו בין המלאכים זהו ויתהלך חנוך את האלהים, וכראות העטרה שנסתלק חנוך מהעולם השפל אז צעקה אל האלהים כענין ארדה נא ואראה הכצעקתה וגו' ואמרה לפני האלהים היא הבינה אני חנוך הייתי גדול בכח הת"ת והייתי יודע דעת עליון ומשיג חמשים שערי בינ"ה והייתי גדול בין הספירות והייתי עומד על אנשי דור ההוא כי הייתי עומד בכח הו' וכמו שהו' זקופה הוא כן הייתי מלך על כל המלאכים ומעוטרת בת"ת ועברה השמיטה ההוא ובשמיטה הזו הורדתני ושמתני בדור הזה עם שסוי ובזוי כמו שהייתי גדול מכל המלאכים בכח כן עתה שימני למעלה מכולם וגדול עליהם לעשות דין ומשפט עליהם ואיש לא יעכב על ידי כי לכן הורדתני משם שהייתי, אז לקחו האלהים ועשאו מלאך גדול וקדוש ועצום על כל המלאכים ונקרא שמו מט"ט בן ירד וזהו שרשם ורמז בתורה חנוך בן ירד שהמדות הנקראים בן הם הו' ומשך הו' הורידוהו למטה. וראה והבן ששם חנוך עולה פ"ד ועם ב' אותיות ב"ן הוא פ"ו שהוא אלהים לומר לך שנוטלת רשות מהווי"ן ונעשית אלהים לשפוט, וראה והבן חנוך במ"ק אהיה הוא אהיה אחרון הרומז באחרונה וקראו מט"ט בגימ' שדי ששמו כשם רבו שבינה נקראת שדי ולמה קראו מט"ט בן ירד על שהורידוהו מתוך הווי"ן הנקראים בן ושמו מלך בתחתונים גם במלאכים וכשעלה אלישע אחר ובא ביושר עד שער האמונה הוא שער מט"ט וראה אותו יושב ומחזיק אחר זכיות והנה מט"ט פועל דין ואין שם איחור הוכרח לשאול כי סבר שעדיין לא בא בשער מט"ט ואמר לו אלישע מי אתה והשיב מט"ט אני חנוך בן ירד כלומר שהורידני מן הווין וגדלני מכל המלאכים ועובדים אותי ומשתחוים לפני כמו לפני מלך מלכי המלכים וכששמע אלישע אחר שאמר אני מט"ט מיד נטרף דעתו ונתבלבל ושכח סדר עלייתו ואמר אין ספק כי שני מנהיגים יש בעולם שהרי הענינים מורים שאין מט"ט רק א' והוא פועל דין והנה מט"ט אחר החוזר אחר הזכיות וא"כ הכל הוא הבל וריק מה שלמדנו בעולם השפל שמט"ט אחד יש למעלה והוא שר של ישראל. ועל שהיה לו ללמוד איך לירד במרכבה העליונה ולא למד כל הצורך וגם היה לו לשאול למט"ט סיבת הענין וסבת דבריו מה הוא והוא לא עשה כן. ומחיוהו למט"ט שיתין פולסי דנורא משתי סיבות אחת על שלקח יוהרה לעצמו ואמר עובדין אותי ומשתחווים לפני. והב' כדי שיראה אלישע אחר שזהו מט"ט הפועל דין והכהו כל ששה ספירות באש ונפסקו הרחמים משם זהו שיתין פולסי דנורא, ועם כל זה לא הרהר תשובה בלבו ולא שת לבו לזאת כי אמר מט"ט אחר הוא יצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר ומיד פגע בו רבי רבבות מלאכים והשליכוהו מן הסולם מבלי סדר ירידה. ועתה ר' כל אדם יקשיב וישמע סוד גדול ויעמידהו על מכונו ואל יחשוב דבר אחר כי טוב לו מות מחיים ולא יתכפר מן העונש הזה כי אין הדברים מפי אדם. ודע כי כשעלה מחשבתו הטהורה נאצל רוח הקודש וברא האויר האמיתי שאינו נתפס ובו ברא ערבות מרוח יצא מים טללי חיים ואלו טללי החיים זבול מים חיים מן המים יצא אש מעון האש זבול האש מכון האש אלו היסודות הדקים, ודע שהאש ומים חיים וד' גלגלים האלה הם קיימים באויר, ודע כי נאצל רוח הקודש וברא מט"ט, ועתה הבן עיקר הדברים איך נברא כל זה ברוח הקודש בבת אחת ערבו"ת זבו"ל מעו"ן מכו"ן מט"ט רוח א' כל אלה שוים בידיעת יוצרנו כל הקודם זכה. ועתה מאצילות רה"ק נבראו כל יצורי מעלה ומטה ועתה שמע דרך משל מעיין אחד נובע ולא יכזבו מימיו כי הוא מים חיים ומימיו מתפשטים ונפוצים בכל העולם ומימי המעיין מקלחין ויורדים באמה אחת ומן האמה מתפשטים המים בכל העולם והולכין על פני כל הארץ ואם יהיה המעיין והמקור נשחת מיד בטלו מימי האמה ואז כל הבריות אומרים המים האלה יוצאים ממקום פלוני ואין האמה כמעיין. כך הקב"ה הוא שכל ורוח ודבור ורוח שאינו מפסקת לעולם כי הוא חי וקיים ואין מיתה פוגעת בו וברא מט"ט והאציל רה"ק של מט"ט ונבראו כל הנשמות וכל צבא השמים ורה"ק מעולה נאצל על כולם ולכך הם קיימים לעולם הרי לך כי כולם קיימים ברה"ק, ועתה יש לך להבין עקר הכוונה שמט"ט הוא כ"ע ונאצל מרוח שאינה נפסקת שכל עלת העלות, ומט"ט האציל רה"ק חכמת אלהים, ורה"ק האצילה עליונים ותחתונים, וע"כ הוא מעולה על כולם וזהו שכלם קיימים מרוח הקודש ועל שהכתר הוא כח מהכוחות ושמירה למשמרת קראו מט"ט, וכן העטרה נקראת מט"ט כח כל המלאכים ועולם השפל, והנה מט"ט עליון ומט"ט תחתון והמלאכים כולם היו מושכלים אלא שיש הפרש בין מושכל למושכל ואינם שכל שהשכל הוא דבר שאין לו קץ ותכלית ואין עין שולטת בה לא למטה ולא למעלה והאויר הנתפס והמתנועע גם הוא נאצל מאויר שאינו נתפס והאויר הנתפס הוא הנפש הנתפס בגוף ומעלתה גדולה, וע"כ באו כל המצות לצוות שלא תזוז ממקומה, וי להו לבני נשא שאינם מכירים ערכם מה רוח יקר בקרבם שאין לו ערך ודמיון אבל הם מטנפים רוח ההוא במעשיהם הרעים ודע שאין האויר אחד. כי האויר של מזרח ומערב מחכים התורה שבכתב ותורה שבעל פה וכל הדברים העליונים אשר אין הפה יכול לדבר כולם הם במט"ט היא כ"י שר של ישראל, והאמירה רמז בבינה קו ירוק והדיבור בכח האמירה, ומ"ש וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' הכוונה כי אמרה הבינה שהיא אלהים אל משה שהוא הנצח אני ה' אני האצלתי הת"ת ואני האצלתי את העטרה הנקראת אלהים וכן המאמר אל משה מד"ו פרצופים, אבל המלאכים אין להם אומר ולא דברים אלא הם השכלים המשיגים את כבוד יוצרם היא העטרה ומשם נתגלגל קו"ל ורו"ח ודיבו"ר ואומר ברוך כבוד ה' ממקומו קק"ק וזהו בת קול. ודע והבן כי אדם הגשמי שהוא מדבר ואומר בלב באבר הלשון בגבורת השכל בעניינים רבים והרי לך כי הב"ה בשמים ובארץ כיון שנגזרו מרה"ק והוא מלא כל העולם ואינו בכל העולם אלא במקום החביב אצלו, ומט"ט אשר בו טועים העולם כסאו ו' גלגלים והרוחות עומדות תחת כסאו והוא מלך על כלו מתחת יד המלך ה' צבאות יסודים זכים וברים ודקים והם ערבות מים חיים זבו"ל מעו"ן מכו"ן אש והמלאכים כולם מכוונים לינק ערבות מערבות מים חיים ממים חיים וכן כולם ומט"ט עליון מכולם והם כסאו, והמלאכים הם לא עבים ולא דקים לפי שאין השגתם כל כך אבל הם זכים וברים ודקים ממראית העין ובחמשה גלגלים אש אוכלה אשר שולטות בהם עין גם ברקי אש אשר שולטת בהם כל עין ובהם הרעמים, וה' גלגלים אשר למעלה מהם אור הגדול ואש הגדול כי עשר גלגלים יונקים מי"ס העליונות וכפי היניקה כן המעלה ואם תשים הדברים במאזני שכלך אז תבין שהרקיע העליונה הוא נראה תכלת וכן עולה בשלהבת אש כמו תכלת, וצבעים אחרים להראות למוכים בסנוירים שדוגמתן רומזים לדברים גדולים ובעניינים גדולים. ועיין בצפרנך אשר הוא כחומה סביב בשר והוא עומד בתוך הבשר ושורשו לבן כשלג ומשם ואילך משתנים המראות עד צאתן בחוץ ומקבל כל ניוול עד שניוולו חוצץ בטבילה ובנטילה. ודע כי בשעה שנפטר הצדיק לבית עולמו הוא רואה אור גלגל השכל ומיד תפרד נפשו ותצא מן הגוף. ודע כי כפי מעלת אותו הצדיק ודיבוקו מאותו אור מראין לו ומיד נדבק כי אין כח בגוף לסבול הנפש ההוא בראותה האור ההוא ומשה תיכף שראה האור מכון זבול עליון מיר נדבק שם וראיית האור הנראה לצדיק אשר נפשו נדבק שם היא הנקרא נשיקה ואין הדין הזה אלא בצדיקים גמורים. ודע שאורות הנזכרים כולם הם אורות נאצלים מהספירות העליונות איש כפי מעלתו מראים לו לידבק שם אשרי אנוש שרואה זה והקב"ה אינו נמצא בזכותו כי אם בישרים ובאבות הם הם המרכבה כי הקב"ה מזכיר אברהם יצחק יעקב במקום שמזכיר שמו ז"ש וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי זהו שנאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי אביא אליך וברכתיך, והכוונה בכ"מ שאני מזכיר האבות שם שמי ושם הברכה והנה שדי חקוק בסוף שמם של אבות שסוף שמם בק"ם ומתחלפים בא"ת ב"ש שד"י, ועל שהאבות נאחזים בחיות העליונות הנקראים ארי"ה אד"ם שו"ר נש"ר ושדי חקוק בשמם והתפילין והמזוזות והברית רומזים בהם ע"כ מזכירין שדי במזוזה שדי בתפילין שדי בברית כי שם שדי הוא שם שלם אפי' על כל הנעלמות וכל העולם נברא בשם שד"י והכל תלוי בזכות האבות ע"ה זהו שאמרו האבות הם הם המרכבה. ועתה אפתח עיני עורים אשר עיניהם פתוחות ואינם רואים כי אינם חוששין לנפשם חשך ענן וערפל בקרבם ולמה לא ישומו נפשם וכחם לדעת עניני הנפש אשר בקרבם מה טיבם ומה עניינם ואז יוכלו ליתן שבח להשם אשר נתנה בקרבם כענין נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. ודע כי האבות על שרומזים במרכבה נקראים מרכבה עליונה והסוד היוצא מהם צריך שיכתבם בצורות האלו ואז תוכל להבין זה הסוד:
- אברהם - - - אברם:
- ישחק - - - - יצחק:
- יעקוב - - - יעקב:
דע והבן כי יעקב מספרו קפ"ב ויצחק מספרו ר"ח ואברהם מספרו רמ"ח ודע והבן שיצחק כתוב בצדי' וכתוב בשי"ן וצרף צ"ש ועולה יצחק יעקב, ודע כי בהיותו נכתב בש' כולל יצחק יעקב כאחת, ועל שיעקב הוא מלך בו' קצוות ועמו ז' עולה ז' שמות הויה סוד המורה שבע פנים שבע שמיטות ז' ימי השבוע וכל השביעית כולם. ויצחק עולה ר"ח רבו של יעקב שכן ר"ח בגימ' רב"ו וניתוסף ליצחק שם הקודש א' יותר על שם יעקב כי יצחק ח' שמות ויעקב ז' וזהו תן חלק לז' וגם לשמנה כלומר תן חלק לסוד השבוע שהוא סוד השנה וסוד העיבור וענין הירח אשר צורת יעקב חקוקה כפי מהלכו שהוא אי"ב תשצ"ג שאב"י גת"ץ חקוק עליו בשם ראשון והם ז' שמות, כי אב"ג ית"ץ הוא שם של ששה אותיות והם ז' שמות נגד ז' שמות שעולה שם יעקב, והראשון מז' שמות אב"ג ית"ץ והזכרתם ת"ג צבא"י והנה אב"י גת"ץ אשר הוא שם ראשון של יעקב חקוק באי"ב תשצ"ג זהו צורת יעקב חקוק בירח. ושם אברהם הוא רמ"ח ועולה ט' שמות הוי"ה אלא שעליהם תוספת חשבון דו"ר שהיא רגל הרביעי של המרכבה וסודו י"ד העטרה הנקראת י"ד, הנה ג' האבות עלה שמותם ז' הויה ח' הויה ט' יהו"ה שהם זח"ט ז"ח עולה י"ה תמלא י"ה יו"ד ה"א הוא יהו"ה, חלקהו ותרבעהו י"ה פעמימ י"ה הם רכ"א, וי"ה פעמים ו"ה קס"ה צרוף קס"ה עם רכ"א עולים יצחק יעקב יחד ולומר לך ז"ח שהם שמות שעלו מיצחק ומיעקב יהוה אתד מתרבע לכולם ושניהם נכללים בשכינה שכן יצחק יעקב בגימ' השכינה, ואברהם רמ"ח והנה השכינה ברמ"ח כן האדם צריך לקדש הרמ"ח אברים שבו. ועל שאבות רומזים כל עניני המרכבה עליונה כי שמותם מפי עליון ע"כ נאמר האבות הם הם המרכבה, והוצרך לכתוב יעקוב מלא בו' לומר לך שהו' שמות אבגית"ץ כל שם ושם ששה אותיות ושם בראשית ו' אותיות והשם הויה ואהיה ו' אותיות שהם אהיה ו"ה והו' של יעקב מתגלגל ע - י כללו ועולים באהיה שמא' עד ו' אהיה והוא ו', והשכינה ה' והיינו שעלה בשם של ששה אותיות וכל זה הוא בר"ן לממשלת הכתר הוא אברהם העולה רמ"ח פחות ב' מר"ן ושלח חסדיו אל יעקב בנו להעלותו בשם של ו' אותיות ואז יתקבץ אברהם עם הו' בנים הנחמדים והנה נשלם אברהם בר"ן עם ב' בניו זכר ונקבה ואז יאמר אברהם רני עקרה לא ילדה, וגם כבוא אברם בלא ה' לצורך גדול ונשלם בה', וגם יעקב נשלם בחולם עם ו' כי הו' בחולם יעלה, והאמת יצחק לא נוסף ולא נגרע אבל נשתנה באות אחת צד"י בשי"ן והנה ג' אותיות הם בשוה ועליו העולם מתגלגל שנאמר אל עמק שוה הוא עמק המלך: