ספר הפליאה/שלב
ד"ה לא תשא מיד הבינו שהנדרים
עריכהלא תשא מיד הבינו שהנדרים אחרי שהם דברים העולים בחיי המלך ושם נושא אותם א"כ לא תשא ויהיו לשוא, וא"כ בכלל לא תשא הוא קיום נדרים ושלא לאחרם כי פוגם למעלה, ומאחר שהנדרים והתרומה והבכורים ומעשר ראשון כ"א יש מקום למעלה א"כ לא תעשה מהופכים אלא כל אחד לפי סדרו, מעשר ראשון ואחריו מעשר שני, ואחריו השלישי, ולכן אין להקדים התרומה לבכורים ומעשר שני לראשון וזהו מלאתך ודמעך לא תאחר, וזהו שנתעוררו חז"ל בברייתא לומר חומר בנדרים מבשבועה חומר בשבועה מבנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה לבטלה בשב ואל תעשה בדבר הרשות שהנדרים הם חיי המצות, וראה ג"כ איך נתעוררו לתת הפרש ביניהם שהרי אמרו מה הפרש בין שבועה לנדרים נדרים כנודר בחיי המלך הוא הבינה, שבועה כנשבע במלך עצמו הוא מלך שלמה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר חי ה' וחי נפשך אם אעזבך, וחי ה' הוא הכתר עליון וחי נפשך היא הבינה המחיה את נפשך, וגם אמר חומר בנדרים מבשבועה שהאומר קונם סוכה שאיני עושה תפילין שאיני מניח לולב שאיני נוטל אסור לעשותו אע"פ שהם מצוה ובשבועה לוקה ועושה מצוה שאין נשבעים על המצות וכל זה כי נדר הוא דבר שהוא למעלה מן ההיקף שבו השבועה והמצות ובעבור זה אין כח בשבועה לעקור המצוה, וראייתי שלשון שבועה הוא מלה חצובה משבע שהשבעה הוא ההקף ועל שמשם התהקפות המצות לא הוצרכו להזכיר אמן במקדש לפי שהיה השם נזכר לפנים מאסקופת העזרה ככתבו והיה היוד מן השם נזכרת עכשיו לא נזכר השם אלא בכינויו והוצרכנו לומר אמן וגדול העונה אמן יותר מן המברך שזה מחבר האמונים הם חכמה עלאה וחכמה תתאה, ומאחר שהנדרים נכללים בלא תשא וכן הבכורים ותרומה ומעשר ראשון ושני א"כ גם הערכים נכללים בלא תשא שגם הם מתנשאים למעלה והם ערך אדם וערך בהמה וערך המקדיש בית ושדה ותוספות מעילה או אוכל תרומה חומש ניתן על הקרן הואיל ועולים למעלה א"כ נכללים בלא תשא לשוא, זהו לא תשא ומאחר שאלה הדברים פוגעים למעלה א"כ בכלל לא תשא הוא שלא לשבע על כפירת ממון מאחר שהוא קרוב לברכת השם ושלא לעבור על שבועות ביטוי ושלא לחלל את השם ושלא לנסות אותו ולא לעבור על דברים שאסרם על נפשם שנאמר לא יחל דברו כל אלו בכלל לא תשא ואין כאן מקומם ובמקומן יתבארו איש על דגלו ואיש על מחנהו באר היטב: