פתיחת התפריט הראשי

אות הפאעריכה

[...]

פג(1)עריכה

בפרק אמר להן הממונה (משנה, יומא ג, ה): מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צנתן. בסוף פרק כל שעה בגמ' אין מבשלין (פסחים דף מא.): מים שאין מפיגין טעמן אסור, שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן. בפרק כירה בגמ' מעשה (שבת דף מ:): ממלא קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה ולא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צנתן. בסוף גמרא דפרק א' דביצה (ביצה דף יד.): כל התבלין מפיגין טעמן ומלח אינו מפיג טעמו. בפרק השותפין בגמ' כמה יהא בעיר (בבא בתרא דף י.): פחד קשה, יין מפיגו. בסוף גמרא דפרק סדר תעניות כיצד (תענית דף יז:), ובסוף גמרא דפרק כהן גדול בסנהדרין (סנהדרין דף כב:), ובריש גמרא דפרק הדר (עירובין דף סד:): אמר רמי בר חמא דרך מיל ושינה כל שהיא מפיגה את היין.

"הסירי את יינך מעליך(שמואל א א, יד), תרגומו "הלא תפיגי ית חמריך מיניך". "וריחו לא נמר(ירמיהו מח, יא), תרגומו "וריחיה לא פג".

בסוף גמ' דפרק הקורא את המגלה עומד (מגילה דף כה:): ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא. בפרק קמא דכריתות בגמרא המפטם את הקטרת (דף ו:): בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפוג ריחה. בסוף גמרא דפרק המביא כדי יין (ביצה דף לד.): אין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן.

פג(2)עריכה

בבראשית רבה פרשה ט"ו (אות ב): "ויטע ה'", לפיגי שהיא נתונה בגינה ומשקה את הגנה. "שתים עשרה עינות מים(שמות טו, כז) תרגו' ירושלמי "פיגין דמיין".

פג(3)עריכה

בפרק קמא ביומא (משנה, יומא א, ז): עמוד והפג אחת על הרצפה. בויקרא רבה אמר אל הכהנים בסוף פרשת צדקתך כהררי אל, ובפסקא דשור או כבש (אות ו): לא בעי אלא לאיתפגגא עם בנוי. פירוש: לעלוץ.

פג(4)עריכה

הפגים משיזריחו: פירשתי בערך זרח.

פגה בחל וצמל: פירשתי בערך בחל.

פגי כיתווני ואהיני דטובניא (פסחים דף נג.): פירוש, מקומות.

בחלק בגמרא ארבעה הדיוטות (סנהדרין דף קז.): ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה. כלומר: באה אצלו קודם זמן בישולה באיסור שהיתה אשת איש כשבעלה היינו דכתיב "ואני לצלע נכון ומכאובי לנגדי תמיד(תהלים לח, יח). בריש גמרא דפרק כל הכלים (שבת דף קכג.): תנו רבנן – בסוף תוספת שבת (פרק י"ז) – פגה שטמנה בתבן. פירוש פגה: כדכתיב "התאנה חנטה פגיה(שיר ב, יג), והן פירות שלא נתבשלו באילן וטמנן בתבן להתבשל בחמות התבן להכשר לאכילה.

פג(5)עריכה

בפרק ערבי פסחים בסוף גמ' לא יפחתו לו (פסחים דף קיב.): ידא לפגא דרכא לפחדא. פירוש: מנהג בני אדם כשיש להן פחד לשום ידו על לחייו ודרך בני אדם כשישן ידו על פדחתו.

בריש גמרא דפרק במה בהמה (שבת דף נא:): חמרא לובא בפגי דפרזלא. בפרק שנים אוחזין בגמר' היו ב' רוכבין (בבא מציעא דף ט.): זה קנה חמור ובי פגיה. פירוש: רצועות של מוסרה הנתונות על לחיה ועל פדחתה.

פגיעריכה

חומת בית פאגי: שם מקום חוץ לירושלם. פירוש אחר בערך בית פאגי.

פגהעריכה

מי קרמיון ומי פיגה. פירוש קרמיון ופיגה וירמוך ופמייס: שם נהרות הם, דקאמר בריש פרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף עד:): מאי דכתיב "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה(תהלים כד, ב) אלו ד' נהרות וז' ימים שמקיפין ארץ ישראל וכו' – עיין בערך בץ.

פגזעריכה

"ומחי קבלו(יחזקאל כו, ט), תרגומו: "ומחת פגוזוהי".