ספר המקבים א ג


  1. ויקם תחתיו יהודה בנו הנקרא מקבי:
  2. ויעזרו לו כל אחיו וכל אשר דבקו באביו וילחמו מלחמת ישראל בשמחה:
  3. וירב כבוד לעמו וילבש שריון כגיבור
    ויחגור כלי מלחמתו ויערוך מלחמות
    [ויך אויב אחור] ויגן על המחנה בחרב:
  4. וידמה לאריה במעשיו וככפיר שואג לטרף:
  5. וירדוף הפושעים ויחפשם והמרגיזים את עמו ביער:
  6. וייכנעו הפושעים מפחדווכל עושי רשע זעו
    ותצלח תשועה בידו:
  7. וימרר מלכים רביםוישמח את יעקוב במעשיו
    ועד העולם זכרו לברכה:
  8. ויעבור בערי יהודהויאבד רשעים ממנה
    וישב חרון מישראל:
  9. ויקרא שמו עד אפסי ארץ ויאסוף את האובדים:
  10. ויאסוף אפולוניוס גוים ומשומרון חיל גדול ולהלחם עם ישראל:
  11. וידע יהודה ויצא לקראתו ויך אותו וימיתהו ויפלו חללים רבים והנשארים נסו:
  12. ויקח את שללם ואת חרב אפולוניוס לקח יהודה ויהי נלחם בה כל הימים:
  13. וישמע סירון שר צבא ארם כי אסף יהודה אספה וקהל נאמנים אתו יוצאים למלחמה:
  14. ויאמר אעשה לי שם ונכבדתי במלכות ונלחמתי את יהודה ואת אשר עמו ועם הבוזים את דבר המלך:
  15. ויוסף לעלות ויעל אתו מחנה חטאים כבד לעזור לו לעשות נקמה בישראל:
  16. ויגיע עד מעלה בית חורון ויצא יהודה לקראתו במתי מעט:
  17. וכראותם את המחנה הבא לקראתם אמרו ליהודה איך נוכל אנחנו המעטים להלחם עם ההמון החזק הזה ואנחנו עייפנו לא אכלנו היום:
  18. ויאמר יהודה נקל כי יסגרו רבים בידי מעטים ואין מעצור לפני שמים להושיע ברבים או במעטים:
  19. כי לא ברוב חיל נצחון המלחמה ומן השמים הגבורה:
  20. הם באים אלינו ברוב גאווה ופשע להשמיד אותנו ואת נשינו ואת בנינו ולבוז אותנו:
  21. ואנחנו נלחמים על נפשותינו ועל תורתנו:
  22. והוא יגוף אותם לפנינו ואתם אל תראו מפניהם:
  23. וכאשר כילה לדבר נפל עליהם פתאום וינגף סירון ומחנהו לפניו:
  24. וירדפום במורד בית חורון עד הבקעה ויפלו מהם כשמונה מאות איש והנשארים ברחו לארץ פלישתים:
  25. ויחל פחד יהודה ואחיו והאימה נפלה על הגויים אשר מסביבותיהם:
  26. ויגע עד המלך שמו ועל מלחמות יהודה היה מספר כל עם:
  27. וכשמוע אנטיוכוס את הדברים האלה חרה אפו וישלח ויאסוף כל חיל מלכותו מחנה כבד מאוד:
  28. ויפתח את גנזיו וייתן משכורת לחילו לשנה ויצו עליהם להיות נכונים לכל צורך:
  29. וירא כי אפס הכסף מן האוצרות ומסי הארץ מעטים מפני המחלוקת והמכה שהביא בארץ בבקשו להסיר את החוקים אשר היו למן יהיה הראשונים:
  30. ויירא כי לא יהיה פעם בפעם להוצאות והמתנות שהיה מוציא לפנים ביד רחבה ומפזר מן המלכים הראשונים:
  31. וידכא רוחו וייוועץ ללכת לפרס ולקחת מסי הארצות ולאסוף כסף רב:
  32. וישאר את לוסיאס אדם נכבד מזרע המלוכה על ענייני המלך מנהר פרת ועד גבול מצרים:
  33. ולגדל את אנטיוכוס בנו עד שובו:
  34. וימסור לו חצי צבא ואת הפילים ויצווהו על אשר חפץ ועל יושבי יהודה וירושלים:
  35. לשלוח עליהם חיל לשרש ולהשמיד עז ישראל ושארית ירושלים ולמחות את זכרם מן המקום:
  36. ולהושיב בני נכר בכל גבולם ולחלק בגורל את ארצם:
  37. והמלך לקח את חצי הצבא הנשאר ויסע מאנטיוכיה מעיר מלכותו בשנת שבע וארבעים ומאה ויעבור את נהר פרת ויעבור את הארצות העליונות:
  38. ויבחר לוסיאס את תלמי בן דורומינס ואת ניקנור ואת גרגיאס אנשי חיל מאוהבי המלך:
  39. וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים ללכת לארץ יהודה ולהשמיד כדבר המלך:
  40. ויסעו עם כל חילם ויבואו ויחנו מול עמאוס בארץ המישור:
  41. וישמעו סוחרי הארץ את שמעם וייקחו כסף וזהב רב מאוד וכבלים ויבואו אל המחנה לקחת את בני ישראל לעבדים ויתחברו אליהם חיל ארם וארץ הפלשתים:
  42. וירא יהודה ואחיו כי רבו הרעות והצבא חונה בגבולם וידעו דברי המלך אשר ציווה לעשות לעם להשחית ולהשמיד:
  43. ויאמרו איש אל רעהו נקים הריסות עמנו ונלחמנו בעד עמנו והמקדש:
  44. ותיקהל העדה להיות נכונים למלחמה ולהתפלל ולבקש חסד ורחמים:
  45. וירושלים שממה כמדבר הייתה לא היה בא ויוצא מבניה
    והמקדש מרמס [לרגלי זרים]
    ובני נכר במצודה משכן לגוים
    ותיאסף שמחה מיעקב וישבות חליל וכינור:
  46. ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:
  47. ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:
  48. ויפרשו את ספר התורה מן [הספרים] אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:
  49. ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:
  50. ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:
  51. ומקדשך נרמס ונטמא וכהניך באבל ובשפל:
  52. והנה גוים נאספו עלינו להשמידנו אתה ידעת אשר יחשבו עלינו:
  53. איך נוכל לעמוד בפניהם אם לא אתה תושיע לנו:
  54. ויתקעו בחצוצרות ויקראו בקול גדול:
  55. ואחרי כן הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות:
  56. ויאמר לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה:
  57. וייסע המחנה ויחנו מדרום לעמאוס:
  58. ויאמר יהודה התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגוים אשר נאספו עלינו להשמידנו ואת מקדשנו:
  59. כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו:
  60. וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה: