ספר המצוות לאו רו
<< · ספר המצוות · לאו · רו · >>
הזהיר הנזיר שלא יאכל קליפת הענבים. והוא אמרו ועד זג וגו'. ואם אכל מהם כזית לוקה.
והראיה על היות אלו חמשה מינין, רוצה לומר יין וענבים וצמוקים וחרצנים וזג, כל אחד מהן מצוה בפני עצמה – היותו לוקה על כל אחד ואחד מהם מלקות. ולשון המשנה (נזיר ל"ד:) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן וחרצן בפני עצמו והזגין בפני עצמן. ובבאור אמרו בגמרא נזירות (דף ל"ח:) אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש. וכשחשבו בו שיתקיים דבר התנא תנא ושייר ושיתחייב מפני שהוא נזיר יותר מחמש מלקיות ואמרו והא שייר לאו דלא יחל ולא אמרו והא שייר חומץ כי לא יתחייב על היין והחומץ שתים, שהחומץ אמנם נאסר כי שרש איסורו לא יסתלק ממנו בהפסדו.
וממה שראוי שתדעהו שאיסורי נזיר אלו כלם מצטרפין לכזית ולוקה על כזית מכלן.
הערות
עריכהקישורים
עריכה
קיצור דרך: rmbm/lo206