ספר המצוות לאו קצט
<< · ספר המצוות · לאו · קצט · >>
הזהירנו מאכול חמץ אחר חצות ביום ארבעה עשר מניסן, והוא אמרו "לא תאכל עליו חמץ" (דברים טז, ג). וכינוי "עליו" שב על כבש הפסח שאנו חייבין לשחוט בין הערביים יום ארבעה עשר בניסן. ואמר מעת שיגיע זמן שחיטתו "לא תאכל עליו חמץ".
ובגמרא פסחים: מנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה? שנאמר "לא תאכל עליו חמץ". ושם נאמר דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה דאורייתא. וכן מצאנו בכל הנוסחאות המדויקות שנקראו לפני זקני התלמוד. ושם אמרו בטעם איסור אכילת חמץ בשישית: עבדי רבנן הרחקה יתירא כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא.
ומי שעבר ואכל חמץ אחר חצות, לוקה. וכבר התבארו דיני מצוה זו בתחילת פסחים.
הערות עריכה
רמב"ן לא הביא מצוה זו במניין המצוות.
קישורים עריכה
קיצור דרך: rmbm/lo199