ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקעב
שנמנענו מלתת ריבית לישראל וכמו כן גם מלקחת אותו, ועל זה נאמר "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר וגו'" (דברים כג, כ). ובא הפירוש על זה: "לא תשיך" לא תנשך, כלומר לא תתן ריבית, שהנותנו הוא הנשוך. ובביאור אמרו בפרק איזהו נשך (בבא מציעא עה:) הלווה עובר משום "לא תשיך" ומשום "ולפני עור לא תתן מכשל" (ויקרא יט, יד). ואילו לא באה המניעה מפורשת על זה הייתי סבור שהמלוה הוא שאסור לקחתו, אבל הלווה אם רצה למחול ורוצה באונאתו, שיהא מותר, כעניין אונאה שהמאנה הוא עובר, לא המתאנה.
משרשי איסור הריבית והרחקתו מבני ישראל, כתבתי בו מה שידעתי בסדר משפטים (מצוה סח) ובסדר בהר סיני (מצוה שמג), קצת דיני הריבית כמנהגי וכל הצריך למצוה זו כמנהג הספר, וקחנו משם.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/572