פתיחת התפריט הראשי


מצוה רצז - לשבות ביום ראשון של פסח

לשבות ביום ראשון של פסח, שנאמר בו "ביום הראשון מקרא קדש(ויקרא כג, ז). ובכל מה שנאמר בתורה "מקרא קדש" פירשו זכרונם לברכה (ספרא יב ד) קדשהו. וענין קדושתו הוא שלא נעשה בו מלאכה אלא מה שהוא מיוחד באכילה, כמו שבאר הכתוב "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם(שמות יב, טז). והראיה ששביתת יום טוב נחשבת עשה: אמרם זכרונם לברכה (שבת כה.) האי שבתון עשה הוא. ולמדנו מעתה שבכל מקום שנאמר בתורה "שבתון" גבי יום טוב, הוא עשה. וכבר בא הרבה בתלמוד גם כן, יום טוב עשה ולא תעשה.

משרשי המצוה כדי שנחשוב בעניין המועד, בנס שנעשה לנו בו, ונהלל ונפאר במחשבתינו מה שצונו ברוך הוא עליו ועשה לנו נסים בזמן ההוא. ואם יהיה האדם טרוד במלאכתו, לא יהיה לו פנאי לחשוב בשום דבר. ועוד נאריך בשרשה ובדיניה בלאו דאיסור מלאכה ביום טוב שבסדר זה (מצוה רחצ) בעזרת השם.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר על זה ועשה מלאכה שלא לצרך אוכל נפש בטל עשה זה, מלבד שעבר על לא תעשה, כמו שנכתב במקומו.

דיני המצוה מתבארים ביום טוב.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/297