ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/ר
שלא לבוא על אשת אחי האב, וזאת נקראת בכתוב דודתו לפי שהיא אשת דודו, שנאמר "אל אשתו לא תקרב דודתך היא" (ויקרא יח, יד). ואזהרה זו היא מכיון שנתארסה לדודו, כלומר שנתקדשה לו, ואין צריך לומר אחר שנשאת לו. ובין בחיי דודו ואפילו גרשה, ובין אחר מיתתו (יבמות צז.).
משרשי המצוה כתבנו למעלה (מצוה קצ).
דיני המצוה כגון מה שאמרו זכרונם לברכה (יבמות נד:) שאחי אביו נקרא לענין איסור זה של אשתו כשהוא אחי אביו מצד אב, אבל אחי אביו מצד אם אינו באיסור זה של "אל אשתו לא תקרב" מדין תורה. אלא שחכמים גדרו גדר ואסרו אפילו אשת אחי אביו מצד אם, כדי להרחיקנו הרבה שלא ליגע לאיסור תורה. וכן אסרו גם כן אשת אחי אמו, בין שהוא אחיה מצד אב לבד או מצד אם לבד. ואף על פי שאשת אחי אמו אינה אסורה כלל דבר תורה, מפני שאסרה התורה אשת אחי אביו מצד אב שנקרא דודו, הוסיפו הם באיסור לגדר כל אחד מאלו הדומים לו.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב את אשת אחי אביו מצד אב בחיי דודו, במזיד ויש עדים, מיתת שניהם בחנק, שכן הוא הדין הבא על אשת איש בחנק. ואם שכב אותה אחרי מות דודו, במזיד חייב כרת, ואם יש עדים לוקה. בשוגג מביא חטאת קבועה, כמו שידוע לנו דכל שבזדונו כרת בשגגתו חטאת. ואם שכב את אשת אחי אביו מצד אם, או את אשת אחי אמו, בין מצד אב או מצד אם, במזיד מכין אותו מכת מרדות, בשוגג פטור.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/200