ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/קצו
שלא לגלות ערות בת אשת אביו כשתהיה אחותו, כלומר שהיא בת אביו. שאלו בת אשת אביו שאינה אחותו, כבר אמרנו למעלה (מצוה קצב) שמותר לישא אותה לאשה לכתחילה. אלא פירושו בת אשת אביו והיא אחותו, שנאמר "ערות בת אשת אביך לא תגלה" (ויקרא יח, יא).
וכבר כתבתי למעלה בערוות אחות שהלאו הזה בא כדי שישים אחותו מנשואת אביו ערווה בפני עצמה. וכעין מה שאמרנו באמו (מצוה קצ) שאם היא אשת אב, חייב בה שתים – משום אם ומשום אשת אב. והראיה מה שאמרו זכרונם לברכה ביבמות (דף כב:) תנו רבנן הבא על אחותו, והיא בת אשת אביו, חייב משום אחות ומשום בת אשת אביו. רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד. מאי טעמיהו דרבנן? אמרי מכדי כתיב "ערות אחותך בת אביך וגו'", "ערות בת אשת אביך מולדת אביך" למה לי? שמע מינה לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו.
נמצא שהשוכב עם אחותו שהיא מאנוסת אביו, אין בה אלא לאו אחד. והשוכב עם אחותו שהיא מנשואת אביו, יתחייב שני לאוין. ובשוגג חייב להביא שתי חטאות. ומשפטי השם צדקו, כי אחר שתרחיק התורה קרבת האחות, ראוי להחמיר באותה שהיא אחות גמורה, רוצה לומר מן הנישואין, כי היא נקראת אחות אמה [אמת]. וכעניין זה כתב הרמב"ן זכרונו לברכה (אחרי מות יח ט).
דיני המצוה בסוף הסדר (מצוה ריא) תראה היכן הם.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר על זה ושכב את אחותו מנשואת אביו, במזיד חייב כרת. בשוגג מביא שתי חטאות, כמו שאמרנו.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/196