ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/טו
שלא להוציא מבשר הפסח ממקום החבורה, שנאמר "לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה" (שמות יב, מו).
משרשי מצוה זו מה שכתבנו לזכר ניסי מצרים. ומפני שנעשינו בני חורין ואדונים, באה המצוה עליו שיהא נאכל במקום החבורה ולא נוציאהו לחוץ, כדרך מלכי ארץ שכל המוכן להם נאכל בהיכלם ברוב עם שלהם. ודלת הארץ, בעת יכינו סעודה גדולה ישלחו ממנה לחוץ מנות לרעיהם, לפי שהוא חידוש אצלם.
דיני המצוה כגון זה, מה דינו של בשר כשיוצא חוץ (פסחים פה, א), וההיקף שצריכה החבורה לעשות (פ"ט מהל' קרבן פסח ה"ג), ודין מחיצה שנפרצה בין החבורות (פסחים ס, ב), ויתר פרטיה מבוארים בפסחים.
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות.
ועובר עליה והוציא מן הבשר לחוץ, עבר על לאו ולוקין עליו. והוא שיעשה בה עקירה מן הבית והנחה לחוץ, כדין הידוע בהוצאה של שבת.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/015