פתיחת התפריט הראשי

ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/עט


מצוה עט - לא לחמול על עני בשעת הדין

שלא יחמול הדיין על החלש והדל בשעת הדין אלא שידין דינו לאמיתו, לא על צד החמלה עליו, אבל ישוה בין העשיר והדל, להכריחו לפרוע מה שהוא חייב, שנאמר "ודל לא תהדר בריבו(שמות כג, ג). ונכפל זה העניין במקום אחר, שנאמר "לא תשא פני דל(ויקרא יט, טו). ולשון ספרא (שם) שלא תאמר עני הוא זה, ואני והעשיר חייבים לפרנסו, אזכנו ונמצא מתפרנס בנקיות, תלמוד לומר "לא תשא פני דל".

ושורש המצוה ידוע, שהשכל מעיד בהשוויית הדין, שדבר ראוי וכשר הוא.

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים. והעובר עליה והשווה הדין לחמלתו על הדל -- עבר על מצות מלך. ואין בה מלקות, שאין בה מעשה.

קישוריםעריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/079