ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/נא


מצוה נא - לדון בנזקי בהמה לאדם (שור תם ושור שנגח)

לדון בדין שור המזיק, בין שהזיק אדם כמו שכתוב בפרשת "וכי יגח(שמות כא, כח), בין שהזיק ממון כמו שכתוב בפרשת "כי יגוף" (שם, לה). ועיקר פירושו של "יגף" "ידחף" (רש"י שם). ומיהו בין שהזיקו בגופו או ברגליו או נשך בשיניו או אפילו הזיק בקרניו -- כולן בכלל לשון 'נגיפה' משמע, אבל נגיחה לא משמע אלא בקרן (בבא קמא ב:). וכבר נתרבו נזקי שור באדם מדכתיב בפרשת כי יגח "והמית" דמשמע (מכילתא שם) והמית מכל מקום בין בנגיחה בין בשאר דברים.

ולאו דוקא שור אלא (בבא קמא נד:) אפילו כל בהמה וחיה ועוף שהזיקו חייבין אלא שדבר הכתוב ברגיל. וכבר אמרנו שכל המצוות הבאות לנו על דבר המשפט שורש אחד להן, ודבר מושכל הוא, ואיני צריך לחזור אותו בכל אחת ואחת.

דיני המצוה, כגון איזהו המועד והתם והחילוק שביניהן (דף כג:), ודברים שהבהמה מועדת להן בתחילה ושאינה מועדת בהן עד שנראה אותה מורגלת בהן (דף טו:). והרגל זה באיזה ענין יהיה שנחזיקנה כמועדת, ובאיזה ענין תניח ההרגל שתחזר לתמותה, וחמשה מיני חיות המועדות מתחילתן וחילוק הרשויות שתזיק בתוכן, ומה שנקרא 'אבות' (דף ב.) בנזיקין ומה שנקרא 'תולדות', והחילוק שביניהן באחת, ודיני השמירות (דף מה:) שאדם חייב לשמרן כדי שלא יזיקו, וכיצד יתחייב או יפטר בהן, ויתר רובי פרטיה מבוארים בששה פרקים ראשונים מן בבא קמא.

ואלה הדינין הנקראין דיני קנסות, כבר אמרנו (מצוה מט) שאין דנין אותן אלא בית דין הסמוכין ובארץ ישראל, אבל המזיק חייב לשלם (בבא מציעא צא.) בדיני שמים בכל מקום, ואם תפש הניזק -- אין מוציאין מידו בשום מקום (בבא קמא טו:).

קישורים עריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/051