ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/ט


מצוה ט - להשבית חמץ ושאור מבתינו בערב פסח

להסיר כל לחם חמץ ממשכנותינו ביום ארבעה עשר בניסן, שנאמר "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו), ופירוש ראשון, קודם לפסח.

משרשי מצוה זו כדי שנזכור הנסים שבמצרים, כמו שכתוב בקרבן פסח.

דיני המצוה כגון שעת ביעורו מן היום מתי, ומה היא השבתתו, ובאי זה מקום צריך לחפשו ובאי זה מקום אינו צריך, ומאימתי מוטלת המצוה עליו אם יוצא לדרך, ואם חל ארבעה עשר בניסן בשבת איך יהיה דינו, והביטול בפה שצריך לעשות נוסף על הביעור, ויתר פרטיה, מבוארים בפסח ראשון (פסחים פרק א' ופרק ב').

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.

והעובר עליה ולא השביתו ביטל עשה דתשביתו. ואם יש חמץ במשכנותיו עובר גם כן על לא תעשה. שנאמר "שאור לא ימצא בבתיכם" (שמות יב, יט), אבל אין לוקין על לאו זה אם לא עשה בו מעשה, שהלכה היא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.

קישורים עריכה

קיצור דרך: tryg/mcwa/009