המאמר הרביעי עריכה
בביאור משקלי השמות שאינם שלמים ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים
העקר הראשון עריכה
בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן
א עריכה
דע כי כל שמות חסרי פ"א נו"ן הם בתוספת מ"ם בראש, ותמיד היא פתוחה ודגש אחריה להורות על הנו"ן החסרה. כמו "מַטַּע יְיָ" (ישעיהו סא, ג), "מַסָּע וְשִׁרְיָה" (איוב מא, יח), שרשם נטע, נסע. וכן מַבּוּעַ, מַבּוּל, שרשם נבע נבל. ובאים בה"א הנקבה, כמו מַפָּלָה, מַטָּרָה, ובצרי כמו מַגֵּפָה, מַסֵּכָה ודומיהם. וכן מַצֵּבָה מחסרי פ"א יו"ד, כי דין אחד להם ולחסרי פ"א נו"ן כמבואר במאמר שני בעקר ששי בסימן ששי.
ב עריכה
והנה כבר ידעת כי השמות הדגושים לא ישתנו כמבואר במאמר שלישי בעקר החמישי בסימן א. ועל זה הדרך באים חסרי הפ"א עם נחי הלמ"ד, כמו מַכָּה, מַצָּה ודומיהם, שרשם נכה, נצה, והה"אין לנקבות. אבל "קָצַר הַמַּצָּע" (ישעיהו כח, כ) שרשו יצע. ומהם בה"א שרשית מַטֶּה, והראיה שהיא שרשית שהיא בסגול, וזה יתבאר לך במאמר זה בעקר ששי. וכן מחסרי הקצוות מַתָּן, ובחסרון שני הקצוות מַתַּת.
ג עריכה
והכלל, כל שם שתמצא במ"ם פתוחה בראש ודגש אחריה, הרי הוא שם מחסרי נו"ן. ונמצאים שנים בתוספת ה"א בראש ודגש אחריה, כמו "רֶוַח וְהַצָּלָה" (אסתר ד, יד), "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם" (ישעיהו ג, ט), שרשם נצל, נכר. ונמצאים שנים בלי תוספת אות בראש, והם שיא, ושיג, כמו "יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ" (איוב כ, ו), "וְכִי שִׂיג לוֹ" (מ"א יח, כז), שרשם נשא, ונשג. ואין להביא ראיה מהם, כי מעטים הם.