ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה

<< · ספר הבחור · מאמר ג · עיקר ה · >>

העקר החמישי

בביאור משקלי השמות של שאר הנקדות בכלל

א

דע כי השמות שתנועתם הראשונה שורק הם מעטים, כמו "מִנִּים וְעוּגָב" (תהלים קנ, ד), "עָגִיל וְכוּמָז" (במדבר לא, נ). ועם קמץ-חטוף לא נמצא רק אחד לבד, והוא "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שה"ש ז, ב). אם כן לא נשאר לי לבאר רק הפתח והחירק ושלש נקדות. ואתן לך כלל אחד מספיק בכלן, ואומר, מאחר שאלו השלשה המה נקדות קטנות ראוי לבא תמיד אחריהם דגש, כאשר יתבאר לך בפרק שירה שיר החמישי. על כן השמות הדגושים לא ישתנו. כמו אַבִּיר, כַּבִּיר, גַּנָּב, סֻלָּם, תאמר בסמיכות: "אַבִּיר הָרֹעִים" (ש"א כא, ח), "כַּבִּיר כֹּחַ" (איוב לו, ה); ובכנוי: אַבִּירוֹ, כַּבִּירו. ויש מעטים יוצאים מן הכלל ומשתנים.

ב

ודע כי השמות שהם בשוא בראש לא ישתנה השוא לעולם, כמו דְּבָשׁ, גְּבִיר, זְאֵב, חֲמוֹר, גְּבוּל. ומה שנמצא "אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי" (שה"ש ה, א), אומרים שהוא ממשקל אחר, כאשר נמצאים בכל משקלי השמות יוצאים מכלל חבירהם. ועוד אדבר מהם בהקדמתי לספר ההרכבה.

ג

ודע כי גם התנועה שאחר השוא שבראש לא תשתנה רק כשהיא קמץ, כמו כְּתָב, יְקָר ודומיהם. וכבר ביארתי בעקר שני בסימן שני דרך השתנות הקמץ. וכשיבאו אלו בסמיכות הרבוי, ישוב השוא שבראש לחירק, כמו כִּתְבֵי, יִקְרֵי. והטעם אבאר בעקר שאחר זה.