ספרי על במדבר כז יד

<< | ספרי על במדברפרק כ"ז • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר כ"ז, י"ד:

כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃


על אשר מריתם פי במדבר מריבה במדבר סין - ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף משה ואהרן בהיכרת מתו, שנא' דברים לב על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי - עדין לא הגיע זמנכם ליפטר. שני פרנסים עמדו: אחד אמר אל יכתב סורחני, ואחד אומר יכתב סורחני. דוד אמר אל יכתב סורחני, שנא' תהלים לב לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. משה אמר יכתב סורחני: על אשר מריתם פי במדבר סין במריבת העדה להקדישני. משל למה הדבר דומה? לב' נשים שהיו לוקות בבית דין. אחת לוקה על שקלקלה ואחת לוקה על שגנבה פגי שביעית. זו שגנבה פגי שביעית אומרת: בבקשה מכם הודיעו סורחני, שלא יהו העומדים סבורים לאמר כשם שזו קלקלה אף זו קלקלה! תלו לה הפגים בצוארה, והיו מכריזין לפניה על הפגים זו לוקה.

ר' אליעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה צדיקים חביבים לפני הקב"ה, שבכל מקום שמזכיר מיתתם שם מזכיר סרחונם; וכל כך למה? לפי שלא יהיה להם פתחון פה לבאי עולם לומר מעשים מקולקלים היו בהם בסתר, לפיכך מתו. וכך בארבע מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן, ובכל מקום שהוא מזכיר מיתתן מזכיר סרחונם, להודיע שלא היה בהם אלא זו בלבד. והרי דברים ק"ו: ומה אם כך חס המקום בשעת הכעס, ק"ו בשעת רצון, שנאמר ישעיה מט כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך.