פתיחת התפריט הראשי

"ישא ה' פניו אליך". בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית י”ט) ויאמר אליו הנה נשאתי פניך. והרי דברים קל וחומר, ומה אם ללוט נשאתי פנים בשביל אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך (וזה הוא שאמר הכתוב ישא ה' פניו אליך).

כתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחד אומר (דברים י יז): "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?

  • כשישראל עושים רצונו של מקום "ישא ה' פניו אליך", וכשאין עושים רצונו של מקום "אשר לא ישא פנים".
  • דבר אחר: (ר"ה י”ח נדה ע') עד שלא נחתם גזר דין "ישא ה' פניו אליך", משנחתם גזר דין "אשר לא ישא פנים".

כתוב אחד אומר (תהלים סה): "שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו", וכתוב אחד אומר (איכה ג): "סכותה בענן לך מעבור תפלה". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו?

  • עד שלא נחתם גזר דין "שומע תפלה", משנחתם גזר דין - "סכותה בענן לך".

כתוב אחד אומר (תהלים קמה): "קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת", וכתוב אחד אומר (תהלים י): "למה ה' תעמוד ברחוק". כיצד יתקיימו שני כתובים הללו?

  • עד שלא נחתם גזר דין "קרוב ה' לכל קוראיו", משנחתם גזר דין הוא "ברחוק".

כתוב אחד אומר (איכה ג): "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" וכתוב אחד אמר (דניאל ט): "וישקוד ה' על הרעה". כתוב אחד אומר (ירמיהו ד): "כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי" וכתוב אחד אומר (ירמיהו ב): "אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם [עונך לפני]". כתוב אחד אומר (ירמיהו ג): "שובו בנים שובבים", וכתוב אחד אומר (ירמיהו ח): "אם ישוב ולא ישוב". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו?

  • עד שלא נתתם גזר דין "שובו בנים שובבים", משנחתם גזר דין "אם ישוב ולא ישוב".

כתוב אחד אומר (ישעיהו נה): "דרשו ה' בהמצאו", וכתוב אחד אומר (יחזקאל כ): "חי ה' אם אדרש להם", כיצד יתקיימו שני כחובים הללו?

  • עד שלא נחתם גזר דין "דרשו ה' בהמצאו", משנחתם גזר דין "חי ה' אם אדרש לכם".

כתוב אחד אומר (יחזקאל יז): "כי לא אחפוץ במות המת", וכתוב אחד אומר (שמואל א ב): "כי חפץ ה' להמיתם". כתוב אחד אומר (במדבר ו כו): "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחד אומר (דברים י יז): "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני מקראות הללו?

  • "ישא ה' פניו" בעולם הזה, "אשר לא ישא פנים" לעולם הבא.

דבר אחר: "ישא ה' פניו" - יעביר כעסו ממך.


"וישם לך שלום" בכניסתך שלום וביציאתך שלום עם כל אדם.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר: "וישם לך שלום" בביתך.

רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר (ישעיהו ט): "למרבה המשרה ולשלום אין קץ".

דבר אחר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

גדול השלום ששינה מעשה שרה, שנאמר (בראשית יח) ואני זקנתי. גדול השלום ששינה קדוש מפני שלום. גדול השלום ששינה מלאך מפני שלום. גדול השלום ששם שנכתב בקדושה נמחה ע"י המים (מפני שלום) בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אלעזר אומר גדול השלום שלא טענו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום (סוף עוקצין). ר' שמעון בן חלפתא אומר גדול השלום שאין כלי מחויק ברכה אלא שלום. שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו'. ר' אלעור הקפר אומר גדול השלום שאין חותם בו הברכות אלא בשלום שנאמר יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ר' אלעזר בנו של ר”א הקפר אומר גדול השלום שאפילו עובדי עבודת גלולים ושלום ביניהם כביכול אין (השטן) נוגע בהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה נאמר (שם י) חלק לבם עתה יאשמו. הא גדול השלום ושנאוי המחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום שנא' (דברים כ) כי תקרב אל עיר, להלחם עליה (לתפשה) וקראת אליה לשלום. (שם ב) ואשלח מלאכים ממדבר קריות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום ואמת. (שופטים יא) וישלח יפתח מלאכים. מהו אומר ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום שנאמר (בראשית ט”ו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. ואומר (ירמיה לד) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וכו'. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר (ישעיה נז) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב. גדול השלום שניתן בחלקם של צדיקים שנאמר (שם) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. גדול השלום שלא ניתן בחלקם של רשעים שנאמר (שם) אין שלום אמר ה' לרשעים. גדול השלום שניתן לאוהבי התורה שנאמר (תהלים קי”ט) שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שניתן לענוים שנאמר (שם לז) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום.

גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר (ישעיה נ”ד) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום שניתן אל עושי צדקה שנאמר (שם ל”ב) והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של הקב”ה קרוי שלום שנאמר (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום. ר' חנינא סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר (עמוס ד) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. (ישעיה מ”ה) עושה שלום ובורא (רע) [כל]. גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו, שנאמר (איוב כה) המשל והפחד עמו עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחומר, ומה במקום שאין איבה ותחרות ושנאה ובעלי דבבו צריכים שלום, קל וחומר למקום שיש בו כל המידות הללו.

(כתוב אחד אומר (שם) עושה שלום במרומיו) (חגיגה יג) כתוב אחד אומר (שם) היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר (דניאל ז) אלף אלפים ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי. כיצד יתקיימו הפסוקים הללו עד שלא גלו מארצם היש מספר לגדודיו משגלו מארצם אלף אלפים ישמשוניה, כביכול נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר משום אבא בן יוסי כתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו וכתוב אחד אומר אלף אלפים ישמשוניה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלף אלפים ישמשוניה זה גדוד אחד, וכמה הן גדודיו היש מספר לגדודיו.

כתוב אחד אומר (תהלים קמ”ו) מונה מספר לכוכבים וגו' וכתוב אחד אומר (ישעיה ס) שאו עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם, כשהקב”ה קורא הכל עונים מה שאי אפשר לבשר ודם לקרוא שני שמות כאחד. וכה”א (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. ואומר (תהלים סב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי. ואומר (ירמיה כג) הלא כה דברי כאש נאם ה'. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר המוציא במספר צבאם וכתוב אחד אומר מונה מספר לכוכבים. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו מגיד שאין (אדם) שם שינוי לא השם שנקרא עכשיו נקרא לאחר זמן. וכה”א (שופטים י”ג) ויאמר אליו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי איני יודע לאיזה שם אני מתחלף.(זבחים קטז)

כתוב אחד אומר (שמואל ב' כד) ויקן דוד את הגורן בכסף שקלים חמשים וכתוב אחד אומר (דברי הימים א' כא ) ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות כיצד יתקיימו שני מקראות הללו. מקום הגורן בשש מאות ומקום המזבח בחמשים. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי כתוב אחד אומר ויקן דוד את הגורן וכתוב אחד אומר ויחן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל, שש מאות. כיצד יתקימו שני כתובים הללו. הן שנים עשר שבטים היו ולקח מכל אחד ונטל חמשים שקל מכל שבט ושבט נמצא שש מאות שקלים מכל השבטים. ר' אלעזר אומר ויקן דוד את הגורן (ואת הבקר) כמפורש בענין ומהו מפורש בענין ויתן דוד לארנן. אבל הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים בחמשים שקלים. (סנהדרין כא)

כתוב אחד אומר (מלכים א' ד) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים וכתוב אחד אומר (ד”ה ב' ט') ארבעת אלפים ארוות סוסים. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. ארבעת אלפים טסבלאות של ארבעים אלף. (עירובין יד) כתוב א' אומר (שם ד) מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל וכתוב א' אומר (מ”א ד) אלפים בת יכיל, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. אלפים בלח שהן ג' אלפים ביבש. מכאן אמרו חכמים (שבת לה כלים פט”ו) ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש. וכה”א (ישעיה כג) בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי' בתולות. אמר הים ומה אני שאיני מתירא שמא אוחיל ושמא אוליד בנים ובנות ושמא אקבור חתנים וכלות, מה אמור בי (ירמיה ד) האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו (אמר הים) ומה אני שאין בי כל המדות שלו הריני עושה רצון ה', על אחת כמה וכמה בושי צידון.



ראו גם: התורה והמצוה על במדבר ו כו - פירוש מלבי"ם על הספרי.



קיצור דרך: mdrjhlka-bm-06-26