ספרא (מלבי"ם)/פרשת מצורע מצורע/פרק ג

פרק ג

[א] "כי כחטאת האשם הוא לכהן"--מה חטאת מן החולין, ביום, ובידו הימנית אף אשם מן החולין, ביום, ובידו הימנית. מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי. מה חטאת דם מזבח מתירה אף אשם דם מזבח מתירו.

אי מה חטאת דמה למעלה אף אשם יהיה דמו ניתן למעלה?... ת"ל "זאת תורת האשם קדש קדשים הוא... ואת דמו יזרוק"-- לרבות כל האשמות ואשם מצורע שיהא דמו ניתן למטה. ואיני יודע איזה יקדום, אם מזבח, אם בהונות. כשהוא אומר "הוא לכהן"-- הכהן קדום. מה מצינו מכשירו לכהן? המזבח, המזבח יקדום.

"הוא"-- פרט לששחטו שלא לשמו.

"קדש קדשים" לרבות לוג שמן של מצורע. "הוא"-- פרט לשחסר כל שהוא

[ג] "ולקח"-- יכול בכלי? ת"ל "ולקח הכהן... ונתן הכהן"-- מה נתינה בעצמו של כהן אף קבלה בעצמו של כהן. יכול אף של מזבח תהא ביד? ת"ל "כי כחטאת האשם הוא לכהן"-- מה חטאת טעון כלי אף אשם טעון כלי. נמצאת אומר שני כהנים מקבלים את דמו-- אחד בכלי, ואחד ביד. זה שקבל בכלי בא וזרקו על המזבח וזה שקבל ביד בא לו אצל מצורע. ומצורע טובל בלשכת במצורעים בא ועמד בשער ניקנור. ר' יהודה אומר לא היה צריך טבילה שכבר טבל מבערב.

[ה] ונתן על תוך-- יכול על תוך ודאי? ת"ל על נוך. אי על נוך יכול על גובה של אוזן? ת"ל תוך נוך-- הא כיצד? זה גדר האמצעי.

[ו] "מלג השמן ויצק"-- חסר הלוג עד שלא יצק-- ימלאנו. משיצק-- יביא אחר בתחלה, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר חסר הלוג עד שלא נתן-- ימלאנו. משנתן-- יביא אחר בתחלה.

[ז] "ויצק על כף הכהן השמאלית"-- מצוה שיצוק לתוך כפו של חברו, ואם יצק לתוך כף עצמו יצא.

"וטבל"-- ולא המספג. [ח] "וטבל... והזה"-- על כל הזיה טבילה.

"אצבעו". נאמר כאן "אצבעו" ונאמר להלן "אצבעו". מה אצבעו האמורה כאן המיומנת שבימין אף אצבעו האמורה להלן-- המיומנת שבימין.

[ט] "והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים"-- מלמד שהוא טובל ומזה ז' פעמים כנגד בית קדשי הקדשים ועל כל הזיה טבילה.

[י] "ומיתר השמן אשר על כפו... על דם האשם"-- שיקדם הדם לשמן. או אינו אלא --יש שם דם יתן, אין שם דם לא יתן?... ת"ל "אל מקום דם האשם"-- הוי אין הדם גורם אלא המקום גורם.

[יא] אין לו בהן יד ובהן רגל ואזן ימנית אין לו טהרה עולמית. ר' אליעזר אומר, נותן הוא על מקומו. ר' שמעון אומר, אם נתן על שמאל יצא.

[יב] "והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר"-- אם נתן, כפר. ואם לא נתן, לא כפר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר שירי מצוה הן. בין שנתן בין שלא נתן-- כפר, ומעלים עליו כאילו לא כפר

[יג] "ועשה הכהן את החטאת"-- שיהיה כל מעשיה לשם חטאת.

"ועשה הכהן את החטאת וכפר" מה ת"ל? לפי שנאמר "והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה", יכול יהיו כולם מעכבים אותו? ת"ל "ועשה הכהן את החטאת וכפר"-- מלמד שכפרה בחטאת.

"וכפר על המטהר מטמאתו"-- ולא מזובו.

"ואחר ישחט את העלה"-- אחר המעשה הזה.

"והעלה הכהן את העלה ואת המנחה"-- אף על פי ששחטה שלא לשמו

"והעלה הכהן את העולה... וכפר"-- אף על פי שקדמה לחטאת. "והעלה הכהן את העולה"-- מלמד שאיברי עולה קודמים לאימורי חטאת.

אמר ר' שמעון, חטאת דומה לפרקליט שנכנס לרצות, רצה הפרקליט ונכנס הדורון.