ספרא על ויקרא כז לד

<< | ספרא על ויקראפרק כ"ז • פסוק ל"ד |
ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ז, ל"ד:

אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃



  • [ה] ומנין שמעשר בהמה בעמוד ועשר? תלמוד לומר "העשירי יהיה קדש"-- מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר.
  • ר' יוסי הגלילי אומר (שמות יג, יב) "והעברת"-- שמעשר בהמה בעמוד ועשר.
  • [ו] ר' עקיבא אומר (דברים יד, כב) "עשר תעשר"-- מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר.
  • [ז] רבי אומר "..אלה המצות.."-- מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר.

"אלה המצות"-- אין נביא רשאי לחדש דבר (בס"א עוד דבר) מעתה.

[ח] "אשר צוה ה' את משה"-- כדאי השליח לשולחו.  "את משה אל בני ישראל"-- כדאי השליח למי שנשתלח אצלו וכדאי מי שנשתלח אצלו לשליח.  "אל בני ישראל"-- זכות ישראל גרמה.

"בהר סיני"-- שכולם נאמרו מסיני.