ספרא על ויקרא י יב

<< | ספרא על ויקראפרק י' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י', י"ב:

וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים הִֽוא׃






[א] "וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו" -- בניו שקולים בו בכבוד ושקולים בו בדממה.

יכול אף הראשונים שקולים בו בכבוד?    תלמוד לומר "הנותרים"-- הנותרים שקולים בו בכבוד ואין הראשונים שקולים בו בכבוד.


[ב] רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' אלעזר בן עזריה הרי הוא אומר "וימת נדב ואביהוא לפני השם בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם" -- שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד.    אם כן למה נאמר "הנותרים"?   אמר להם "לא היה לכם להסתכל באלו שעשו דבר שלא בעצה ונשטפו".

ר' אליעזר אומר קרובים היו לשטף אלא שריחם המקום על אהרן.


[ג] "קחו את המנחה"-- זו מנחת נחשון;   "הנותרת"-- זו מנחת יום השמיני;   "מאשי השם"-- אין להם אלא אחר מתן אישים.

[ד] "ואכלוה מצות" מה תלמוד לומר? מפני שהיא מנחת צבור והיא מנחת מצות שעה ואין כיוצא בה לדורות. לכך נאמר "ואכלוה מצות".

[ה] "אצל המזבח"-- ולא בהיכל; ולא על גבי המזבח.

אין לי אלא זו בלבד; מנין לרבות קדש קדשים?    תלמוד לומר "קדש קדשים".

'היא' 'ואותה' 'והיא' -- הרי אלו מעוטים; פרט לתודה וללחמה, לאיל נזיר וללחמו, לאיל המלואים וללחמו.