ספרא על ויקרא ח כה

<< | ספרא על ויקרא • פרק ח' • פסוק כ"ה |
• ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ויקרא ח', כ"ה:

וַיִּקַּ֞ח אֶת־הַחֵ֣לֶב וְאֶת־הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃

<< · ספרא על ויקרא · ח · כה · >>

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו מכילתא דמילואים (עריכה)

[כג] 'ויקח את כל החלב' -- אין לך כל דבר ודבר שאין בו מצוה למקום.

• פירות יש הן מצות הרבה -- תרומות ומעשרות, חלה ובכורים, הלקט והשכחה והפאה;
• שערי בתים ושערי מדינות יש בהם מצוה למקום שנאמר (דברים ו, ט) "וכתבתם על מְזוּזֹת ביתך ובשעריך";
• [כד] בגדים יש בהם מצוה למקום שנאמר (דברים כב, יא) "לא תלבש שעטנז"; טלית יש בה מצוה למקום שנאמר (דברים כב, יב) "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ"
• [כה] בהמה טהורה יש בה מצוה למקום שנאמר (דברים טו, יט) "כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך";
• [כו] בהמה טמאה יש בה מצוה למקום שנאמר (שמות לד, כ) "ופטר חמור תפדה בשה";
• חיה הגדילה במדבר והעוף הפורח באויר -- הזהיר עליהם הכתוב כשיבואו לידך לא יהיה מחוסרים מצוה שנאמר (ויקרא יז, יג) "איש איש מבית ישראל אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר";
• ושאר בהמה וחיה שלא פרט הכתוב שמם -- עשאם כלל, שלא יהיו מחוסרים מצות שנאמר (ויקרא כז, כח) "אך כל חרם אשר יחרם איש להשם";
• קדשי מקדש יש בהם מעלות על גבי מעלות. כיצד?
  • פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים אמר הכתוב "יהיה דמם ואימוריהן למזבח",
  • [כז] עולה כולה כליל אמר הכתוב "יהי עורה מתנה לכהנים",
  • שלמים הנאכלים לבעלים אמר הכתוב "יהי דמם ואימוריהן למזבח"
    

לכך נאמר "ויקח את החלב ואת האליה...ואת שוק הימין" -- זו היתה תרומתן למזבח