ספרא על ויקרא ח טז
<< | ספרא על ויקרא • פרק ח' • פסוק ט"ז |
• ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקַּ֗ח אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃
<< · ספרא על ויקרא · ח · טז · >>
[טז] "ויקח את כל החלב אשר על הקרב.." -- למדנו משתי אלו פרשיות מנהג לדורות.
- מפני שהייתי אומר פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין -- הואיל ואין נאכלים -- יהיו כולם נשרפים ולא יהיה מהן למזבח כלום. לכך נאמר "ויקח את..החלב" -- וזאת (ס"א זאת) היתה תרומתן למזבח. ושאר הפר שרף שנאמר (ויקרא ח, יז) "ואת הפר ואת עורו ואת בשרו שרף באש מחוץ למחנה".
- [יז] "ויקרב את איל העולה ויסמכו"-- מכאן למדנו סמיכה לעולה.
- "וישחט ויזרק משה את הדם"-- מכאן למדנו זריקה לעולה.
- "ואת האיל נתח לנתחיו" -- כל המפורש בעולת יחיד מפורש כאן חוץ מהפשט; ויש אומרים אין נתוח בלא הפשט.