ספרא על ויקרא ז כה
<< | ספרא על ויקרא • פרק ז' • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֚י כׇּל־אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִ֨ן־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃
<< · ספרא על ויקרא · ז · כה · >>
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה י (עריכה)
[ח] מה תלמוד לומר "לכל מלאכה"?
- רבי יוסי הגלילי אומר יכול במלאכת הקדש יהיה מותר, במלאכת חולין לא יהיה מותר?... תלמוד לומר "לכל מלאכה".
- רבי עקיבא אומר יכול למלאכת חולין יהיה טהור, למלאכת הקדש לא יהיה טהור?... תלמוד לומר "לכל מלאכה".
[ט] "כי כל אֹכֵל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה אשה להשם" -- אין לי אלא חלב תמימים שכשר לקרב;
- חלב בעלי מומין מנין? תלמוד לומר "מן הבהמה".
- חלב חולין מנין? תלמוד לומר "...כי כל אֹכֵל חלב".
אם כן למה נאמר "אשר יקריב ממנה אשה להשם"? חלב שכמותו כשר לקרב אמרתי; יצא חלב דפנות שאין כשר לקרב.
[י] "ונכרתה הנפש"-- ולא צבור. "הנפש"-- להביא את השותה.
"הָאֹכֶלֶת"-- ולא המאכלת. 'אוכלת' -- כדי אכילת כזית.
"מעמיה" ועמיה בשלום