<< · ספורנו · דברים · ז · >>

"כי עם קדוש אתה" ואין ראוי שתחלל קדושתך להוליד זרע פסול כאמרו כי חלל יהודה את קדש ה' אשר אהב וגו':


"לא מרבכם" לא כדי שיתכבד ברב עם:


"כי מאהבת ה' אתכם" בהיותכם זרע אוהביו וחושבי שמו:


"האל הנאמן" קיים על ענין אחד לא ישתנה: " שומר הברית ומשלם לשונאיו" וטעם רשע וטוב לו הוא לשתי סבות האחת הוא זכות אבות. והשנית איזה זכות שנמצא לרשע עצמו בלתי מגיע אל שיזכה בו לחיי עוה"ב ומשלם לו בעולם הזה שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה:


"היום לעשותם" ולא תטריד מחשבתך אם לא תקבל שכר מהם בעולם הזה: חסלת פרשת ואתחנן (יב) והיה עקב תשמעון. הנה המלך צוה את כל אלה כדי שתזכו שישמור לכם הברית והחסד וזה שאתם תשמרו היום לעשותם מאהבה שלא על מנת לקבל פרס והוא בשביל זה ישמור לכם הברית והחסד:


"ואהבך" בהיותכם בנים בדמותו כצלמו כאמרם ז"ל (אבות) חביבין וגו' שנקראו בנים למקום ובזה יהיה נצחיות של ברית מאושר: " וברכך" בממון לחיי שעה ובזה ייטיב את החסד אשר נשבע שתהיו בארץ באופן מאושר:


"כל חלי" אפילו המורגלים לבא מצד המערכת: "הרעים" המתדבקים: " אשר ידעת" שלקו על הים כמבואר למעלה: " לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך" אע"פ שיתנם בשונאיך לא ידבקו בך כענין יפול מצדך אלף אליך לא יגש:

"כי מוקש הוא לך" כי אמנם היותך חס עליהם יהיה לך למוקש שיפתוך:


כי תאמר איכה אוכל להורישם לא תירא מהם: כשתאמר איכה אוכל להורישם בהיותם רבים ממני. לא תאמר זה ע"צ שתירא מהם אלא ע"צ שתכיר שזה היה נמנע לולא ה' שהיה לך. וזה כי זכור תזכור את אשר עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל מצרים. שהיו רבים וחזקים ממך ונתנם בידך והאבדת את שמם:


"פן תוקש בו" שלפעמים יקרה שתצליח באותו כסף וזהב שעליהם ותחשוב שהיה זה בכח אותה העבודת גלולים שהיו עליה:


"תתעבנו כי חרם הוא" תתעב אותו הכסף והזהב של תועבה. "כי חרם הוא" שלא בלבד יקרה שלא תצליח בו אבל יחרים את שאר נכסיך: