"חטאו משקה מלך מצרים והאופה" עבדי שר המשקי' ועבדי שר האופי':


"ויקצוף פרעה על שני סריסיו" שלא השגיחו על עבדיהם:


"המשקה והאופה, וגו' אשר אסורים" חלמו כמו משקה ואופה לא כמו שרים מצוי' לעבדיהם וזה בהיותם אסורי' ולבם חלל בקרבם בלי להרהר בשררה:


סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדוניו. בשביל שהפקיד אותם אדוניו בידו כאמרו ויפקוד שר הטבחים את יוסף אתם כי לולא זה לא היה ראוי ליוסף לחקור על מחשבותיהם:


"הלא לאלהים פתרונים" הנה חכמת הפתרון היא באדם מצד מה שהוא בצלם אלהים ולזה יתכן שתהי' גם בי אע"פ שאני עתה עבד וכבית האסורים ומפני זה אפשר שלא צדקתם כמה שאמרתם ופותר אין אותו:


"כמשפט הראשון" קודם שעלית להיות שר: " אשר היית משקהו" אתה בעצמך וזה יעשה עתה להראות ולהודיע שהוא מקבל אותך בסבר פנים יפות:


"כי אם זכרתני אתך" וזה יורה שכל כך תהיה חבתו עמך שאם תזכירני כאשר ייטב לך שתמצא שעה הגונה לזה: " והזכרתני אל פרעה" המכיר אותי כשהייתי בבית שר הטבחים: " והוצאתני" הנה תוציאני בלי ספק:


כי גנוב גנבתי וגם פה לא עשיתי מאומה. והטעם שיוציאני בלי ספק כדברך כי אמנם ימצא שלא היה עבדותי ולא מאסרי בסבת חטא שנמצא עלי:


"כי טוב פתר" והיה מקוה שיפתור גם בעדו לטוב שהחלומות הולכים אחר הפה כדבריהם ז"ל כאמרו כאשר פתר להם יוסף: