ספורנו/במדבר/לב

ג

"עטרות ודיבון" כל אחת מהן לבדה היא ארץ מקנה:

ו

"האחיכם יבאו למלחמה" האמנם תחשבו שאחיכם ירצו לבוא להלחם כדי לכבוש: " ואתם תשבו פה" במה שכבר נכבש אין ספק שאינכם חושבין שיעלה זה בידכם ואין זה אלא להניא את לב אחיכם:

ז

"ולמה תניאון" הלא ידעתם כמה לקו המניאים בדור שקדם:

יז

"עד אשר אם הביאונום" בעוד שלא הביאונום. כמו עד לא עשה ארץ וחוצות. עד אם כלו:

כג

"הנה חטאתם לה'" בזה תודיעו אז שחטאתם עתה שתודיעו שהיתה כונתכם להרע:

כה

"עבדיך יעשו" בזה החלק אשר אמרת שנעבור חלוצים:

כח

"ויצו משה" צוה שלא יתנו לאלה את ארץ סיחון ועוג אלא אחר שישובו מכיבוש הארץ כאמרו ונכבשה הארץ ואחר תשובו והיתה הארץ הזאת לכם ולא קודם לכן. והם לא קבלו זה ואמרו נחנו נעבור חלוצים ואתנו אחזת נחלתנו שתהיה ברשותנו בעת שנעבור את הירדן:

לג

"ויתן להם משה" כדי שלא להכנס במחלוקת הסכים משה לדבריהם: