<< · ספורנו · דברים · ח · >>

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. הנה המכוון אצל ההמון הוא השגת הצלחות זמניות הנכללות בג' מיני' והם אורך ימים והבנים והממון והנה בקיום המצות תשיגו את כלם לפיכך תשמרו לעשותם: למען תחיון כי אמנם האל ית' כשצוה כיון שבקיום מצותיו תשיגו אורך ימים אפילו בחיי שעה: " ורביתם" שתשיגו רבוי הבנים: " ובאתם וירשתם" ושתשיגו עושר וכבוד בירושת הארץ:


"וזכרת את כל הדרך" שנתן לך לחם לאכול ובגד ללבוש שלא בדרך טבע: " לנסותך" אם תעשה רצונו בהשיגך לחם ושמלה שלא בצער: " לדעת את אשר בלבבך" שיהי' מה שבלבך יוצא לפועל כדי שידע כל מלאך שבדין תהיה מעלתך יותר מן מלאכי השרת ותהי' עליך ידיעתי הפועלת לטוב כראוי לנמצא בפועל:


"מיסרך" נותן לך במצותיו מוסר נאות אל השלמות המכוון מאתו:


"אל ארץ טובה" שנקבצו בה מיני הטובו' שלא יקבצו בגליל זולתו וספר חמשת מיני הטוב ובכל אחד מהם אמר ארץ. הראשון הוא ארץ נחלי מים עינות ותהומות לא מי יאורים ואגמים הרעים. על הפך והמים רעים והארץ משכלת. השני הוא ארץ חטה ושעורה הצריכים למזון. השלישי הוא ארץ זית שמן ודבש שהם מעדני מלך. הרביעי ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם שימצאו בה מעות בזול. כאמרו ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו. כי אמנם יוקר המעות קשה מיוקר הפירות. כאמרם ז"ל (תעניות פ' סדר תעניות) לא שנו אלא על בצורת של פידית אבל על בצורת של מעות מתריעי עליהם מיד. החמישי הוא ארץ אשר אבניה ברזל שבה נמצא רבוי אבנים קשות ובהירות יפות וטובות לבנין:


"תחצוב נחשת" הוא הברזל הטוב שהוא בהיר ונאות לבנין וכלים:


"וברכת את ה' אלהיך" למען תזכור כי מאתו היו אלה לך:


"מצור החלמיש" שנהפך למים כאמרו ההופכי הצור אגם מים:


"למען ענותך" שתקיים מעוני כדאגת מי שאין לו פת בסלו: " ולמען נסותך" אם תעשה רצונו בתתו פרנסתך שלא בצער: " להיטיבך" יותר ממלאכי השרת כראוי למנוסה לפניו:


"והיה אם שכח תשכח" וזה יקרה כאשר תיחס הצלחתך אל בהך ולא תברכהו עליה: " תאבדון" משני עולמות:


"עקב" וכל זה יקרה כשלא תברך כאשר צוך למעלה: