"כמתאוננים" על טורח הדרך לא מתאוננים בלבם באמת כי לא היתה אצלם שום סבה ראויה לזה שיתאוננו אבל היו מתאוננים בדבריהם לנסות:


"ותשקע האש" נגד טבע האש למען יכירו שהיה פלא בלתי טבעי ולא היה אש טבעי שקרה אז באיזו סיבה טבעית:


"וישובו ויבכו" חזרו להיות כמתאוננים לנסות ובכו עתה על שיצאו מצרים כמואסים מעלת היות השכינה ביניהם כאשר העיד באמרו יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים: " מי יאכילנו בשר" לנסות אם יכין שאר לעמו כאשר העיד המשורר באמרו וינסו אל בלבבם לשאול אוכל לנפשם:


"למה הרעות לעבדך" לשלחני בעל כרחי להוציא העם הזה ממצרים: " ולמה לא מצאתי חן בעיניך" כשאמדתי שלח נא ביד תשלח: " לשום את משא כל העם הזה עלי" וזה עשית כדי לשים את משא כולם עלי כאילו לא היה לך מנהיג זולתי לפחות לשתפו עמי שיהיה טוב להם:


"האנכי הריתי" הנה האב יוכל להנהיג את בניו אף על פי שהם חלוקי הדעות וזה כי כולם חושבים אותו לאוהב שישתדל בכל כחו להטיב להם אבל אלה אינם בוטחים בי כלל וחושדים ומנסים לראות מה אעשה בעדם:


"מאין לי בשר" הנה אין ספק אצלם שאין לי בשר לתת להם ואם כן כשהם בוכים עלי ואומרים תנה לנו בשר כאילו יש לאל ידי ושעל ידי בכיתם אעשה רצונם אין זה אלא לנסות אם הנהגתי במצותך ומה אשיג מאתך בעדם:


"לא אוכל אנכי לבדי" וצריך שתשתף עמי אחרים שיבטח העם הזה בהם:


"ואם ככה את עושה לי" ואם אתה השלם נמנע משלמות ההנהגה הראויה ממך ותנהיגם ככה באופן חסר כהנהגת הנקבה בשבילי ולכבודי ולא תשתף אחרים עמי כדי שלא לפגום כבודי: הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך. כדי שתוכל למנות אחרים שעל ידם תהיה הנהגת העם שלמה, כמו שאמרו ז"ל (שבת פ' במה בהמה) על שמואל שמת קודם ימיו כדי שתעמוד מלכות בית דוד: " ואל אראה ברעתי" ברעת חסרון ההנהגה המסובבת בגללי כי זה יהיה קשה עלי מן המות:


"ונשאו אתך" אחר שיהיו מוחזקים גם הם לנביאים יבטחו העם בהנהגתך בראותם הזקנים עמך ומסכימים במעשיך:


"והיה לכם לזרא" שתאכלו ממנו עד שיוליד בכם מותר מחליא כמו שהעיד באמרו ובחורי ישראל הכריע: " למה זה יצאנו ממצרים" שהיו לנו שם מיני מאכל רבים לא מן בלבד:


"שש מאות אלף רגלי" ויצטרך רב בשר להשביעם: "ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים." ואם כן יהיה הבשר שתתן להם רב מאד כאמרו וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף מכל מקום:


"הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" איך יספיק זה להסיר תלונותם מאחר שאינם שואלים בשר אלא כדי לנסות כאמרו וינסו אל בלבבם הלא אין ספק שכמו שנסו בזה ינסו במאכלים זולת זה לאין תכלית ואתה לא תסיר את בחירתם כאמרם ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:


"היד ה' תקצר" מלמצוא דרך שימאסו כל מאכל תאוה כאמרו עד אשר יצא מאפכם: "עתה תראה היקרך דברי." תראה שיקרה זה שיאכלו מן הבשר בהמשכם בבחירתם אחר התענוג עד שיצא מאפם וימאסו בו מבלי שאסיר בחירתם כלל כי אמנם יוכלו לשוב בתשובה מאהבה ומיראה אם ירצו כאמרו ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה:


"אדוני משה כלאם" שחשב שלא יצאו האהלה להראות שיתנבאו בלתי אצילות ממשה רבינו:


"כי יתן ה' את רוחו עליהם" בלתי אצילות מאתי:


"מן הים" מים סוף שהיה דרומי להם וזה כי עברו השלוים את הים מקצות הדרום:


"הממעיט אסף עשרה חמרים" כי כולם היו תאבים לאכול מהם הרבה מאד:


"הבשר עודנו בין שניהם" שלא הגיע עדיין לגבול שימאסו בו: " טרם יכרת" שלא הגיע עדיין זמן חדש ימים שהוגבל לו: " ויך ה' בעם" במתאוים מהם ששאלו הבשר לנסות ולקו בנסיונם כי לא אמר ואכלו חדש ימים אלא על הבוכים בלתי מתאוים שאמרו למה זה יצאנו ממצרים והם בכו בחלייהם כאמרו והיה לכם לזרא:


"ויהיו בחצרות" שהו שם איזה זמן, כמו ויהיו שם כעשר שנים ויהיו שם כאשר צוני ה' אמר כי באותו הזמן שהתעכבו שם קרה שדברה מרים במשה ובהיות אז אהל מועד מוקם הזמין האל יתברך אותם לצאת מאהליהם אל אהל מועד: