פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · קעה · >>


מצות עשה קעה - שירחצו כהנים ידיהם ורגליהם בגשתם לעבודה

מצות עשה שיקדש כהן עובד ידיו ורגליו ואח״כ יעבוד, שנאמר ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. ותניא בסנהדרין [דף פ״ג] שלא רחוץ ששימש, במיתה. מנלן? דכתיב ירחצו מים ולא ימותו. ואם עבד פסול, כמו שלמד בזבחים [דף י״ח] חוקה, חוקה ממחוסר בגדים. נאמר כאן חוקת עולם לו ולזרעו לדורותם, ובבגדי כהונה כתיב חוקת עולם. מה להלן מחלל עבודה כאשר בארנו, אף שלא רחוץ מחלל עבודה. וגם בגזרה שוה זו יש ללמוד שבבואם האמור ברחיצה שאין אזהרה זו אלא בשעת עבודה ולא אביאה ריקנית וגם כתוב שם לשרת.

תניא בזבחים [דף י״ט] כיצד מקדש? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ומקדש. רבי יוסי ברבי יהודא אומר מניח שתי ידיו זו על גב זו ושתי רגליו זו על גב זו ומקדש, ויעמוד מן הצד בסמיכה על חבירו כי בעניין אחר אינו יכול לעשות כן. ות״ק סובר עמידה מן הצד על ידי סמיכה לא שמה עמידה. ומקשה שם וליתיב מיתב וליקדש, אמר קרא לשרת, ושירות מעומד שנאמר לעמוד לשרת. מכאן פוסק רבי׳ יצחק שהקורא בתורה צריך שיהא עומד כדאמר במגילה. [דף כ״א] וצריך שלא יסמוך, שהלכה כחכמים שאומרים עמידה מן הצד, לא שמה עמידה. וגם בירושלמי [שם] אומר כנתינתה כך קריאתה, מה נתינתה באימה וברתת ובזיעה, אף קריאתה כן.

ת״ר בזבחים [דף י״ט] קדש ידיו ביום אינו צריך לקדש בלילה, בלילה אינו צריך לקדש ביום, דברי ר׳. שהיה ר׳ אומר לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים, ר׳ אליעזר בר׳ שמעון אומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים. אע״פ שהלכה כר׳ מחבירו [כדאמר בעירובין דף מ״ו] כאן הלכה ברבי אלעזר בר׳ שמעון, דא״ר יוחנן [שם דף כ׳] קדש ידיו ורגליו לתרומת הדשן, למחר אינו צריך לקדש שכבר קדש מתחילת העבודה. ומעמידה רבא [שם] כרבי אלעזר בר׳ שמעון שאומר אין עמוד השחר פוסלתו בלינה. ורבינו משה פסק [בפ״ק דהלכות ביאת המקדש] כרבי ואביי שמעמיד ההיא דר׳ יוחנן כרבי [שם] ולינה כרבנן ומודה ר׳ שמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה. [שם] וכן מי הכיור נפסלין בלינה שהרי שנינו [ביומא דף ל״ז] בן קטין עשה מוכני לכיור לשקעו במקוה או במעיין כדי שלא יהו מימיו נפסלים בלינה. [ביומא דף מ״א ע״א] הים שעשה שלמה כמקוה הי׳ שאמת המים היתה עוברת בתוכה ממעיין עיטם לפיכך לא היו מימיו נפסלים בלינה כמו הכיור וממנו היו ממלאין הכיור. ונחלקו בזה דא״ר יוחנן בזבחים [דף כ״ב] מי כיור ר״ש אומר מי מעיין וחכמים אומרים שאר מימות הן.

א״ר יוסי בר׳ חנינא [שם דף י״ט וכ״א] כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים, אין מקדשין ממנו, שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו. מיתיבי כל הכלים מקדשין בהן, בין שיש בהן כדי רביעית בין שאין בהם כדי רביעית, ובלבד שיהיו כלי שרת. אמר רב אדא [בדף כ״ב] בקודח מתוכו והא ממנו אמר רחמנא ירחצו לרבות כלי שרת ואיבעיא להו [בדף כ״א] מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא מתוכו או דלמא אפילו מתוכו ולא נפשטה הילכך לא יקדשו אלא ממנו.

מה שאמרנו המקדש ביום אינו צריך לקדש בלילה [בדף כ׳] בד״א שלא יצא מן המקדש ולא ישן ולא הטיל מים ולא הסיח דעתו אבל אם עשה אחד מארבעתן צריך לחזור ולקדש. אמנם בדיעבד עבודתו כשרה כשיצא מן המקדש ולא הסיח דעתו שהיא בעיא שם ולא נפשטה אם יציאה פוסלת. ותניא שם [בדף כ׳] יצא חוץ לחומת העזרה אם לשהות טעון טבילה אם לפי שעה טעון קדוש ידים ורגלים וכל המסך רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים ואם קדש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילן ואין צריך לחזור ולקדש. עוד שם בזבחים [דף י״ט] ת״ר כ״ג שלא טבל ולא קדש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה ביום הכיפורים ועבד עבודתו כשרה שנא׳ ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו דבר המעכב בבניו מעכב בו שאינו מעכב בבניו אינו מעכב בו.