סמ"ג עשה קנב
מצות קנ–קנג, מצוות יובל:
... שנת היובל אינה במניין שני השמיטה אלא שנת תשע וארבעים שמיטה ושנת חמשים יובל ושנת חמשים ואחד תחילת שש שנים של שבוע וכן בכל יובל ויובל שהרי אומר התלמוד בפ׳ אין בערכין [דף י״ב] לאפוקי דרבי יהודא דאמר שנת החמשים עולה לכאן ולכאן. אמנם אין זה ראיה שמצינו לאפוקי שהלכה כן כמו שביארנו [לעיל מ״ע מ״ח] בעניין הכתובה. ואדרבה פוסק רבינו יצחק כרבי יהודא שהרי בשמעתא דתנא דבי אליהו [בע״ז דף ט׳ והסוגיא בתוס׳ שם] הולכת הסוגיא לפי דבריו גבי האי מאן דלא ידע בכמה שני בשבוע וכו׳ נשקל מכל מאה תרתי יובל היא תהיה לכם מכאן למדו רבותינו [בר״ה דף ט׳] שיובל נוהג בחוץ לארץ כל זמן שנוהג בארץ. ובזמן שאין היובל נוהג אין עבד עברי נוהג ולא בתי ערי חומה נוהגין ולא שדה אחוזה ולא שדה חרמים כדאיתא בפרק המקדיש שדהו [דף כ״ט] [בת״כ דלעיל ומביאה בר״ה דף ט׳]
מצות תקיעת שופר בעשירי לחדש מסורה לבית דין תחילה, [בת״כ דלעיל פרק א׳ ומביאה בר״ה דף ל׳] וכל יחיד ויחיד חייב. [שם ובפרק ראוהו בית דין דף כ״ו] ושופר של יובל ושופר של ראש השנה שוין לעניין דין השופר והברכות והתקיעות אלא שביובל מעבירין שופר בכל גבול ישראל ותוקעין בין בבית דין שקדשו בו את החדש בין בבית דין שלא קדשו בו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע אף שלא בפני בית דין כל זמן שב״ד יושבין ובראש השנה שחל להיות בשבת לא היו תוקעין אלא בבית דין שקדשו בו את החדש ואין כל יחיד ויחיד תוקע אלא בפני בית דין. ...