סמ"ג עשה קח
כל היודע לחבירו עדות, מצות עשה להעיד לו בבית דין שנאמר והוא עד או ראה או ידע. וגרסינן בפרק שבועת העדות [דף ל׳] אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן דידע סהדותא וזילא ביה מילתא למיזל קמי דיינא דבציר מיניה לאסהודי קמיה לא ליזל דעשה דכבוד תורה עדיף והני מילי בעדות ממון אבל בעדות הפרשה מן האיסור אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד השם כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. כהן גדול אינו חייב להעיד אלא עדות שהוא למלך ישראל בלבד והולך לבית דין הגדול ומעיד בה אבל בשאר עדיות פטור כדאיתא בסנהדרין בפ׳ כהן גדול [דף י״ח].