סמ"ג לאו שסב
שלא לגלח את הנתק שנ' ואת הנתק לא יגלח ותניא בת"כ [תזריע בפרש' נגעים פ"ט] והתגלח בכל אדם לפי שמצינו שתגלחת האחרונה בכהן יכול אף זו בכהן ת"ל והתגלח בכל אדם, והתגלח בכל דבר לפי שמצינו שתגלחת האחרונה בתער יכול אף זו בתער ת"ל והתגלח בכל דבר, יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק ת"ל ואת הנתק לא יגלח, ומפרש שם כיצד עושה מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שתהא ניכר אם פשה ומניין לתולש סימני טומאה מתוך נתקו שעבר בל"ת ת"ל ואת הנתק לא יגלח עכ"ל ת"כ ודיני טומאת נתקים בארנו בסמ"ע [מ"ע רל"ד]: