סמ"ג לאו שנג

<< · סמ"ג · לאו · שנג · >>


מצות לאו שנג - לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל

שלא יאכל משומד בפסח, שנאמר "כל בן נכר לא יאכל בו(שמות יב, מג). ומפרש בפרק הערל (יבמות ע:) ובפסחים (דף צו.) שבן נכר הוא משומד שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים.

ובפרק הערל (יבמות עא.) דרשינן בו משמדות פוסלת, ואין משמדות פוסלת בתרומה (ע' בתוספות, ד"ה "ואין").