סמ"ג לאו רסה
כהן שאכל ביכורים חוץ לירושלם, מאחר שנכנסו לפנים מן החומה [בפ' הלוקין דף י"ט] לוקה מהתורה, שנ' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר וגו' ותרומת ידך ואמר מר [שם דף י"ו] ותרומת ידך אלו הביכורים. וכן אם אכלן הכהן בירושלים קודם הנחה בעזרה, לוקה מהתורה כמי שאכלן בחוץ לפי שהן טעונים הנחה בעזרה, שנא' והנחת לפני ה' ומשהניחן המביא אותן לעזרה הותרו לכהן ואע"פ שעדיין לא התוודה עליהן כדמסיק בפ' ואלו הן הלוקין [דף י"ז וי"ח] שאין הקריאה מעכבת אכילתם.
[בחולין דף ס"ח] וביכורים שיצאו חוץ למחיצתם וחזרו, מותרים באכילה. [רפ"ב דבכורים דפ"ד ובפ' הערל דף ע"ג כל הסוגיא] אכילת ביכורים כאכילת תרומה לכל דבר יתר עליהן הביכורים שהן אסורין לאונן וטעונות הבאת מקום וכהן טהור שאכל ביכורים טמאים לוקה כשם שלוקה ישראל טהור שאכל מעשר שני טמא, מה שאין כן בתרומה. ומניין שהביכורים אסורין לאונן? [בפי' ר"מ פ"ב דלעיל משנה ב'] שהרי נאמר בהן ושמחת בכל הטוב מכלל שהוא חייב לאוכלן בשמחה ולא באנינות והאוכלן באנינות מכין אותו מ"מ.