סמ"ג לאו קמה
כלאי הכרם הן מי שזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כיחד, בין שזרען ישראל בין שזרען עכו"ם בין שעלו מאליהן, שניהן אסורים באכילה ובהנאה [בכמה מקומות ובקדושין דף ל"ט ועי' לקמן ל"ת ר"פ] שנ' פן תקדש המלאה הזרע כלו' פן תרחק ותאסור את שתיהם.
ודרשינן בפ' כל הבשר [דף קט"ו] פן תוקד אש. וגם תניא נאמר כאן פן תקדש ונאמר להלן כל זר לא יאכל קדש. מה להלן איסור אכילה והנאה, אף כאן איסור אכילה והנאה. לפיכך האוכל כזית מכלאי הכרם, בין מן התבואה בין מן הענבים, לוקה מהתורה ושניהם מצטרפין זה עם זה [בפרק ב' דערלה] בד"א שנזרעו בא"י שנ' כרמך אבל בח"ל כלאי הכרם מד"ס. [בקדושין דף ל"ט]
בלאו לא תזרע כלאים יתבאר [לקמן ל"ת ר"פ] איזה מין אסור בכלאי הכרם ואיזה מין מותר וכל ענייני שרשי איסוריהם יתבארו שם בע"ה.