סמ"ג לאו קלא
האוכל כזית משרץ הארץ לוקה שנ' וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. אבל שמנה שרצים האמורים בתורה, האוכל כעדשה מבשרן לוקה. שיעור אכילתן כשיעור טומאתן בד"א כשאכל מהן לאחר מיתתן אבל אכל מהן בחייהן צריך כזית כדאיתא במעילה [דף י"ו] וכל השיעורים הל"מ [בכמה מקומות ומהם בעירובין דף ד, ובסוכה דף ה'].