סמ"ג לאו סא
כתוב בפרשת קדושים וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם אני ה'. פי' כתובת קעקע האמורה בתורה הוא שישרטט על בשרו וימלא מקום השריטה כחול או דיו וכיוצא בהן. זה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה.
שנינו במכות [דף כ"א] שאינו חייב עד שיעשה שני הדברים שיכתו' בשריטה וגם יקעקע בצבע וקיימא לן כרבנן דאמרי התם דכל כתובת קעקע אסור אע"ג דאיכא דפליג עלייהו ואמר אינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז וקיימא לן כרב אשי דאמר התם דמותר ליתן אפר מקלה על גכי מכתו דמכתו מוכיח עליו ושרי.