סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)

אמירת הסליחות במקור היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת "סלח לנו".

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.

פתיחה

עריכה

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן.
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא: (ע"פ תהלים כה יא) אֱלֹהֵינוּ בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט ו) כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר. יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ: (ירמיהו יד כ) יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (ע"פ תהלים קג י-יג)
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: (דניאל ט ט) וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: (מ"א ח נ) וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ: (דה"ב ו כא)

סליחה

עריכה

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ (במדבר יד יט) וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ (במדבר יד כ)

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:

אַיֵּה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת.
אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ יְיָ צְבָאוֹת.
בְּרֶדֶת יִשְֹרָאֵל מִצְרַיְמָה בְּשִׁעְבּוּד וּתְלָאוֹת.
בְּחַבְלֵי אָדָם מְשַׁכְתָּם וְלֹא בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת:

גַּם מַעֲבִידֵיהֶם בְּקָשָׁה עֲבוֹדָה.
גָּזְרוּ בַּיְאוֹר זְכוּרֵיהֶם לְאַבְּדָה.
דַּנְתָּם סְאָה בִּסְאָה מִדָּה בְּמִדָּה.
דְּגָלִים הוֹצֵאתָ בִּרְכוּשׁ כָּל חֶמְדָּה:

הַיָּם וְגַלָּיו בְּעָזְּךָ פוֹרָרוּ.
הַיַּרְדֵּן הוֹבַשְׁתָּ וּבְרֶגֶל עָבָרוּ.
וּבַמִּדְבָּר כִּלְכַּלְתָּם וְדָבָר לֹא חָסָרוּ.
מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים בְּיָדָם נִמְסָרוּ:

זָנְחוּ הַטּוֹב וּרְדָפוּם מַכְנִיעִים.
זְעָקוּךָ וְשָׁמַעְתָּ וְהֶעֱמַדְתָּ לָהֶם מוֹשִׁיעִים.
חָנוּ בְּאַרְצָם כָּל טוּב שְֹבֵעִים.
חָטְאוּ וְגָלוּ וּפְקַדְּתָּם לְשִׁבְעִים:

טָפְלוּ שֶׁקֶר וְנִתְּנוּ לְמִרְמָס.
טְרוּדִים לְמַדְחֵפוֹת אַנְשֵׁי חָמָס.
יָצְאוּ מֵאַרְצָם וְקֵץ חֲזָרָתָם נִכְמָס.
יָשְׁבוּ בַגּוֹיִם וְהָיוּ לָמַס:

כֹּחַ אַמֵּץ פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת.
כָּשְׁלָה כֹּחָהּ מִכֹּבֶד רָעָה מַמְאֶרֶת.
לְעֵת רִאשׁוֹנָה פְּקֻדָּה מְשַׁמֶּרֶת.
לָבֹא שְׁנִיָּה אָצָה וּמְמַהֶרֶת:

מֵעֵת לְעֵת צָרָתִי מְרֻבָּה.
מִיּוֹם שֶׁעָבַר קָשֶׁה הַבָּא.
נִלְאֵיתִי נְשֹא עֹל מַדְהֵבָה.
נוֹאֶמֶת מְדֹד הָבֵא הֲבָאָה רַבָּה:

סְגֻלָּתְךָ דּוֹחֵק צוֹרֵר הַצָּר.
סִבְרָהּ לְהָמִיר כְּבוֹדְךָ בְּעֵת צָר.
עַד אָנָה יְיָ אֶקְרָא מִמֵּצָר.
עֲנֵנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצָר:

פְּשָׁעִים אִם עָצְמוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ לְהַבְדִּילָה.
פַּרְגּוֹד אִם נִנְעַל בִּפְנֵי הַתְּפִלָּה.
צוּר בְּכִסֵּא כְבוֹדְךָ חֲתֹר מְחִלָּה.
צַעֲקָתֵינוּ לְפָנֶיךָ תָבֹא פְּנֵי כְבוֹדְךָ לְהִתְקַבְּלָה:

קְרָא שְׁנַת רָצוֹן מֵעֹצֶב לְהַנְפִּישִׁי.
קַבֵּץ נְפוּצוֹתַי וַעֲבֹר בְּרֹאשִׁי.
רִיבָה יְיָ רִיבֵי נַפְשִׁי.
רְצֵה לְהַצִּילֵנִי אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי:

שִׁנֵּי רְשָׁעִים בֶּחָצָץ תִּגְרֹס.
שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן אוֹתָם תַּהֲרֹס.
תִּשְׁפֹּךְ דָּמָם אַרְצָה לָרֹס.
תְּמוּתָה הוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה לֶאֱרֹס:

גְּדֹר פִּרְצַת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת.
רוֹמֵם קִרְיָה עַד עָפָר מֻשְׁפֶּלֶת.
שְׁבוּיָה נַחֵם נֶחָמָה מְכֻפֶּלֶת.
מְאוֹרָהּ הָאֵר וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת:

בְּנֵה עִירְךָ כִּימֵי עוֹלָם.
רַפֵּא מִזְבַּחֲךָ הֵיכָל וְאוּלָם.
יְהוּדָה וְיִשְֹרָאֵל שָׁם יַעַבְדוּךָ כֻלָּם.
וְיִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

עריכה

הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל: (ע"פ תהלים פו ו, ה ג)
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה: (ע"פ תהלים ה ד)
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ (ע"פ תהלים לט יג)
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: (ע"פ תהלים כז ז)
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: (ע"פ תהלים ל יא)
יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: (ע"פ תהלים פד ט)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:

אִם עֲוֹנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל. בָּנוּ עָנוּ עֲבוֹת כְּגָדִיל. גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל. דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַחֲדִיל:

הִתְנַהֵג בְמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ. וְאַתָּה הוּא לֹא שָׁנִיתָ. זְכוֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ. חוֹן שְיָרֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ:

טִעַנְתָּנוּ גַּפֵּי קֶרֶת נְתוּנִים. יִשַּׁבְתָּנוּ שֵׁן סֶלַע אֵיתָנִים. כְּאַחַת דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים. לָרְוָיָה צֵאת כַּמָּה מְתוּנִים:

מֵרוֹב פְּקֻדּוֹת וּבֶהָלָה מְחַלְחֶלֶת. נָקְטָה נַפְשִׁי לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת. סָמְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת. עוּרָה לָמָּה תִישַׁן תּוֹחֶלֶת:

פְּקַח קוֹחַ קְרוֹא אֲסִירֶיךָ חֲפוֹץ. צוּק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפוֹץ. קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפוֹץ. רְאוֹת עַוְלָתָה פִּיהָ תִקְפּוֹץ:

שְׁמוֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנַאי. תָּם וְצָבוּר בַּנַּאי אֵיתָנַי. שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְּנַאי. הֲפוֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי:

קָטֹן כִּי יַעֲקֹב וָדָל. יְדוּעַ חוֹלִי נִבְזֶה וַחֲדָל. חַיִּים וָחָסֶד מָעוֹז וּמִגְדָּל. כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּחֲךָ יִגְדָּל:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

עריכה

אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ: (ע"פ תהלים פח יד)
אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת עֵינֵינוּ, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם: (ע"פ תהלים קכג א)
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם: (איכה ג מא)
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (ע"פ תהלים עד יב)
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב: (ע"פ תהלים מד ה)
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: (ע"פ תהלים סט ב)
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם (תהלים יב ב)
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל (ירמיהו לא ו)
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם (תהלים כח ט)
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ (דה"א טז לה)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

אֲנִי יוֹם אִירָא אֵלֶיךָ אֶקְרָא.
בַּל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים עוֹזְבֵי יְקָרָה.
גְּמוּל לְהָשִׁיב לָהֶם שֵׁב לְבַקְּרָה.
דִּין רָשָׁע וְעַוָּל מְלוֹאָם יִקְרָא:

הַחוֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ שֵׁם קֹדֶשׁ הַנִּכְבָּד.
וּלְהַרְגִּיל שֵׁם טֻמְאָה נִקְלֶה וְנֶעְבָּד.
זֶה דַּרְכָּם טוּבֵי עָם אִבָּד.
חֲשֹךְ הַשְּׁאָר מִכָּתְשָׁם בְּבֵית הַבָּד:

טְרֹף טֶרֶף אָדָם לָמְדוּ כִּמְדֻבָּר.
יַדּוּ גוֹרָל כְּעַל הֶפְקֵר בַּמִּדְבָּר.
כִּמְעַט כִּלּוּ וְלֹא יַעַדְּרוּ דָבָר.
לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אָדוֹן בְּחֶסֶד דַּבָּר:

מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ לְדַיְּנָה.
נָכְחֲךָ לְהָשִׁיב מֵחֲלָצָיו לְזַיְּנָה.
סַרְנוּ וְסוֹעַרְנוּ וְנִשְׁמְטָה חֶרֶב הַיּוֹנָה.
עִמְּךָ הַדִּין וְיָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה:

פֶּן יֹאמַר יָכֹלְתִּי בַּעַל הַמּוֹט.
צָרֵי יְהוּדָה יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט.
קְרָא לִמְכוּרֵי חִנָּם שְׁנַת שָׁמוֹט.
רָשָׁע הַפּוֹשֵׁט יָד יִסּוֹג אָחוֹר וְיִקְמֹט:

שְׁטָרְךָ קוֹדֵם וְלוֹ נוֹשִׁים מְבַקְשִׁים.
שִׁעְבּוּדָךְ לְהַרְחִיק רַבּוּ אֲדוֹנִים קָשִׁים.
תְּחוּמֵי סִימָנֵי מְצָרֶיךָ לַעֲקֹר מְבַקְשִׁים.
תְּבוּאָה קִדַּשְׁתָּ לִבְלֹעַ מְלִילוֹת וְקַשִּׁים:

שֶׁפֶט רָעָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם וְהַאֲשִׁימֵם.
לָמוֹ עוֹלֵל וְהִתְעוֹלֵל בְּכֹבֶד יְשִׁמֵּם.
מְנָת כּוֹסָם פַּחֵי מַפָּח הַגְשִׁימֵם.
הֲשִׁיבֵם שִׁבְעָתַיִם נְקַם בְּרִית וְהַשְׁמֵם:

הָעִיר קִרְיַת טִירַת נָוְךָ נַהֲלֵנוּ.
יָם גְּאוּלִים דֶּרֶךְ לַעֲבֹר קְהָלֵנוּ.
בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ וְאַתָּה רַב מְחוֹלְלֵנוּ.
נַחֲמֵנוּ נָא יְהִי חַסְדְּךָ עָלֵינוּ:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

פזמון

עריכה

טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: (תהלים קמה ט)
טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: (איכה ג כה)
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: (שם פסוק כו)
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: (נחום א ז)
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ (תהלים כה ח)
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ (תהלים ק ה)
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ (תהלים קג יד)
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה: (איוב ה יח)
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה: (ע"פ ירמיהו יז יד)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן.
אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן.
אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם שְׁאֵרִית יוֹסֵף.
שְׁפָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף.
שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְּלֹא כֶסֶף.
שׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם מְעוּנֵי כֶבֶל.
מְלֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל.
מְנוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל.
מָשָׁל בָּעַמִּים בְּקֶצֶף וּבִזָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם וְיֵרֶא בָּעֳנִי עַמּוֹ.
וְיַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ.
וְעוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ.
וְעֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצוֹא רִצָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם אוֹמְרֵי סְלַח נָא.
אוֹמְצֵי שְׁבָחוֹ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.
אֲגוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפּוֹךְ תְּחִנָּה.
אֶת פְּנֵי אֱלֹהֵיהֶם שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם לָקְתָה בְּכִפְלַיִם.
לְעוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם.
לוֹקָה וּמִשְׁתַּלֶמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם.
לֹא שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם כְּבוּשֵׁי פָנִים.
הַשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים.
נִצְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים.
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם יְחַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ.
חֲבוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ.
יִגְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ.
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ עֵת פִּדְיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סיום הסליחות

עריכה

ואתה קדוש

עריכה

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: (תהלים כב ד)
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ: (תהלים קב כח)
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב יד)
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: (תהלים נא יט)
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: (תהלים נא כ)
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים: (תהלים נא כא)
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: (ישעיהו סד ז)
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ: (ע"פ תהלים מ יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃ (ע"פ תהלים קו ד)
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ (תהלים עד ב)
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ (תהלים קלז ז)
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃ (שמות לב יג)
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃ (דברים ט כז)

חטאנו

עריכה

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ(במדבר יב יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.

אֵל נָא רְפָא נָא תַּחֲלוּאֵי גֶפֶן פּוֹרִיָּה.
בּוֹשָׁה וַחֲפוּרָה וְאֻמְלַל פִּרְיָהּ.
גְּאָלֶנָּה מִשַּׁחַת וּמִמַּכָּה טְרִיָּה.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.

דִּגְלֵי עָם פְּדוּיֵי בִזְרוֹעַ חָשׂוּף.
הַצֵּל מִנֶּגֶף וְאַל יִהְיוּ לְשִׁסּוּף.
וְתַעֲנֶה קְרִיאָתֵנוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסוֹף.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף.

זְכוּת צוּר חֻצַּב הַיּוֹם לָנוּ תְגַל.
חָשְׂכֵנוּ מֵאֶנֶף וּנְחֵנוּ בְּיוֹשֶׁר מַעְגָּל.
טַהֵר טֻמְאָתֵנוּ וְלִמְאוֹר תּוֹרָתְךָ עֵינֵינוּ גַל.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל.

יָהּ רְאֵה דֶשֶׁן עָקוּד וְהַצְמַח לָנוּ תְרוּפָה.
כַּלֵּה שׁוֹד וָשֶׁבֶר סַעַר וְסוּפָה.
לַמְּדֵנוּ וְחַכְּמֵנוּ אִמְרָתְךָ הַצְּרוּפָה.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה.

מֻתְמָם מֵרֶחֶם שָׁרָשָׁיו אַל תַּקְמֵל.
נַקֵּנוּ מִכֶּתֶם וָשֶׁמֶץ וְלֹא נֵאָמֵל.
סְעָדֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ נִגָּמֵל.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל.

עוֹדְדֵנוּ בְּצֶדֶק מָשׁוּי מִמַּיִם וְכַפֵּר זָדוֹן וּמְשׁוּגָה.
פְּדֵנוּ מִמְּהוּמַת מָוֶת וְאָחוֹר בַּל נִסּוֹגָה.
צַוֵּה יְשׁוּעָתֵנוּ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ אַל נִתְמוֹגְגָה.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה.

קְדֻשַּׁת אִישׁ חֲסִידֶךָ זְכוֹר לִיפַת פַּעֲמַיִם.
רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם.
שׁוּבֵנוּ תֹּקֶף לְיִרְאָתֶךָ וְלֹא נֵחָשֵׂף שׁוּלַיִם.

עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם.


זכור לנו ברית אבות

עריכה

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ (ויקרא כו מב)
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃ (ויקרא כו מה)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ (ויקרא כו מד)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ (דברים ד לא)
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ (דברים ל ג)
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ (דברים ל ד)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ (ישעיהו א יח)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד כב)
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃ (ע"פ תהלים ה ב)
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃ (ע"פ תהלים יט טו)
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃ (ע"פ תהלים לח טז)

וידוי

עריכה

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ.

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג)

מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ (תהלים יט יג) נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)

מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃ (מיכה ז, יח-כ)

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃ (עזרא ט ו)

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃ (ירמיהו נ כ)

עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

שומר ישראל

עריכה

במקור, המנהג לומר פיוט זה הוא רק בתענית ציבור.

לפני "ואנחנו לא נדע", אומרים:

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּתֶּה בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּתֶּה לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.