סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא

סליחות לשני קמא עריכה

פתיחה עריכה

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן.
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה – ישראל עמך עריכה

הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃ (תהלים יב, ב)
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ (תהלים קכד, ב-ג)

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ.
לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

חזן: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ (במדבר יד, יט) וְשָׁם נֶאֱמַר:
קהל וחזן: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ (במדבר יד, כ)

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

שם המחבר: "יצחק הקטן ברבי מאיר חזק ואמץ"

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

יִשְֹרָאֵל עַמְּךָ תְּחִנָּה עוֹרְכִים.
שֶׁהֵם מְצֵרִים וּלְהִוָּשֵׁעַ צְרִיכִים.
צָרֵיהֶם עֲלֵיהֶם עֹל מַאֲרִיכִים.
כָּל זֹאת הִגִּיעָתַם וְשִׁמְךָ מְבָרְכִים:

חֹלִי וּמַכְאוֹב לְהִכָּתֵב לֹא נִמְסַר.
עֲלוּבִים מִנֹּעַר וְחַיָּתָם מֵהֶם לֹא הוּסַר.
קָדוֹשׁ בְּיָדְךָ לְפַתֵּחַ מוּסָר.
כְּאֻמָּנוּתְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא כְּאֻמָּנוּת בָּשָֹר:

הַלּוֹבֵשׁ צְדָקָה וְלוֹ כַמְּעִיל עֲטוּיָה.
וּמִמַּכָּה עַצְמָהּ מְתַקֵּן רְטִיָּה.
קוֹמֵם עֲדָתְךָ מִנְּפִילָתָהּ הַמְּטוּיָה.
בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה:

טְמֵאִים הָאוֹמְרִים נַחֲלָתְךָ לְחַבֵּל.
כְּבוֹדְךָ לְהָמִיר וּבַהֶבֶל לְהִתְהַבֵּל.
נֵצֶר נִתְעָב לֶאֱלֹהַּ לְקַבֵּל.
וְיִרְאָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִנְטֹשׁ וּלְנַבֵּל:

בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ מְנַשֵּא וּמְנַטֵּל.
עֲצַת צוֹרְרֶיךָ תְּסַכֵּל וּמַחְשְׁבוֹתָם תְּבַטֵּל.
רַבָּה מְהוּמָה בֵּינֵיהֶם הַטֵּל.
וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי דּוֹחֶה וּמְטַלְטֵל:

בַּעֲבוּר כְּבוֹד עַצְמְךָ וְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַמְהֻלָּל.
נוֹרָאוֹת הַפְלֵא לְבַל בַּגּוֹיִם יִתְחַלָּל.
יוֹעֲצֵיהֶם וְאֵיתָנֵיהֶם תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל.
וּבָהֶם תְּעוֹלֵל כַּאֲשֶׁר בִּי הִתְעוֹלָל:

מֵקִים מֵעָפָר דָּל וְאֶבְיוֹן מֵאַשְׁפָּה.
כְּנֵסָתְךָ אַל תִּתֵּן לְכָלָה וּלְחֶרְפָּה.
אִם בְּפִקּוּדֶיךָ מִתְעַצֶּלֶת וּמַרְפָּה.
עַל כָּל פְּשָׁעֶיהָ חִבָּתְךָ תְּהֵא מְחַפָּה:

יְתֵרָה חִבָּתָם לְפָנֶיךָ אֲדוֹנֵי הָאֲדֹנִים.
בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ קְרוּאִים לְךָ בָּנִים.
רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנוּ אֱלֹהַי עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
טֶרֶם יִשְׁטְפוּנוּ הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים:

חֲפֵצֵי קִרְבָתְךָ עַל כָּל הַבָּאוֹת.
הָחִישָׁה לָּמוֹ יְשׁוּעוֹת הַנִּבָּאוֹת.
קָדוֹשׁ עֲשֵֹה עִמָּם לְטוֹבָה אוֹת.
חָזָק וְאַמִּיץ גּוֹאֲלָם יְיָ צְבָאוֹת:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה – אלהים בישראל גדול נודעת עריכה

נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם: (איכה ג, מא)
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: (תהלים עט, יא)
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: (דניאל ט, ט)

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ.
לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

מיוסד ע"פ א"ב

אֱלֹהִים בְּיִשְֹרָאֵל גָּדוֹל נוֹדָעְתָּ. אַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה.
בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ קָרְבֵנוּ. רָם וְנִשָּׂא אַתָּה בְּקִרְבֵּנוּ.
גְּמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת גַּם בְּחוֹבֵנוּ. לֹא בְצִדְקֹתֵינוּ וּבְיֹשֶׁר לְבָבֵנוּ.
דּוֹדֵנוּ גַּם כִּי זֻנַּחְנוּ. גְּאָלֵנוּ כִּי עֲבָדִים אֲנָחְנוּ.
הִנְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ עַד דַּכָּא. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ לְךָ מְחַכָּה.
וְאַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים עִמָּנוּ. מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם נֶאֱמָנוּ.
זַעַף נִשָּׂא וַתַּשׁ כֹּחֵנוּ. יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ.
חַלְחָלוֹת רַבּוֹת בִּלּוּ בְשָֹרֵנוּ. נָא אַל בַּחֲמָתְךָ תְּיַסְּרֵנוּ.
טֹרַח הַצָּרוֹת אֵין לְהִסָּפֵר. אַיֵּה שׁוֹקֵל וְאַיֵּה סוֹפֵר.
יָדַעְנוּ רִשְׁעֵנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֹיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.
כַּעַס יוּפַר וְחָרוֹן מֶנּוּ יֶחְדָּל. כִּי קָטֹן יַעֲקֹב וָדָל.
לַחַץ יוּסַר וְעֹל מֶנּוּ יְחֻבָּל. כִּי כָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.
מְנַת מִדָּתֵנוּ לֹא תִגְבֶּה. כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה.
נַחֵם עַל הָרָעָה לְאֻמָּתֶךָ. מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד אֻמָּנוּתֶךָ.
סְלָחָה אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ. עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנּוּ.
עָרְפֵּנוּ כּוֹף לְךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד. בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה אוֹתְךָ לַעֲבֹד וּלְכַבֵּד.
פּוֹקְדֶיךָ קִדְּשׁוּ צוֹמוֹת לִקְבֹּעַ. וְדַעְתָּם קְצָרָה צָרְכָּם לִתְבֹּעַ.
צָקוּן לַחֲשָׁם אֵלֶיךָ תָּבֹא. חַתֵּל לְאִישׁ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאוֹבוֹ.
קוֹל יַעֲקֹב נוֹהֵם מִתְּהוֹמוֹתֶיךָ. תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.
רוֹדֶה רוֹדֵף בְּאַף תְּכַלֶּה. שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן תְּגַלֶּה.
שַׁרְתָּ וְרַדְתָּ מִנֹּעַר קְנוֹתֵנוּ. וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָתֵנוּ.
תָּעִינוּ לִשְֹמֹאל וִימִינְךָ תְקָרְבֵנוּ. כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ.
תַּבִּיט וְתָצִיץ וְתַשְׁגִּיחַ לִרְחוּמֶיךָ. תִּתְאַזֵּר בַּחֲנִינוֹתֶיךָ. תִּתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ. תִּתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ. וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ. וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

פזמון – מלאכי רחמים עריכה

שם המחבר: "שמואל כהן יחי"

מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן.
אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן.
אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם שְׁאֵרִית יוֹסֵף.
שְׁפָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף.
שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְּלֹא כֶסֶף.
שׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם מְעוּנֵי כֶבֶל.
מְלֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל.
מְנוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל.
מָשָׁל בָּעַמִּים בְּקֶצֶף וּבִזָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם וְיֵרֶא בָּעֳנִי עַמּוֹ.
וְיַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ.
וְעוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ.
וְעֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצוֹא רִצָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם אוֹמְרֵי סְלַח נָא.
אוֹמְצֵי שְׁבָחוֹ בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.
אֲגוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפּוֹךְ תְּחִנָּה.
אֶת פְּנֵי אֱלֹהֵיהֶם שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם לָקְתָה בְּכִפְלַיִם.
לְעוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם.
לוֹקָה וּמִשְׁתַּלֶמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם.
לֹא שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם כְּבוּשֵׁי פָנִים.
הַשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים.
נִצְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים.
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אוּלַי יְרַחֵם יְחַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ.
חֲבוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ.
יִגְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ.
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ עֵת פִּדְיוֹן.

אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ: (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

זכור רחמיך עריכה

זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה, ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃ (ע"פ תהלים קו, ד)
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ (תהלים עד, ב)
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃ (תהלים קב, יד)
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ (תהלים קלז, ז)
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃ (שמות לב, יג)
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃ (דברים ט, כז)

סליחות לתחלואי ילדים עריכה

נהגו בהרבה קהילות לאומרם כאן בכל תענית ציבור.

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃ (במדבר יב, יא)

חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.

מיוסד ע"פ א"ב

אֵל נָא רְפָא נָא תַּחֲלוּאֵי גֶפֶן פּוֹרִיָּה.
בּוֹשָׁה וַחֲפוּרָה וְאֻמְלַל פִּרְיָהּ.
גְּאָלֶנָּה מִשַּׁחַת וּמִמַּכָּה טְרִיָּה.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. חטאנו…

דִּגְלֵי עָם פְּדוּיֵי בִזְרוֹעַ חָשׂוּף.
הַצֵּל מִנֶּגֶף וְאַל יִהְיוּ לְשִׁסּוּף.
וְתַעֲנֶה קְרִיאָתֵנוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִּכְסוֹף.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף. חטאנו…

זְכוּת צוּר חֻצַּב הַיּוֹם לָנוּ תְגַל.
חָשְׂכֵנוּ מֵאֶנֶף וּנְחֵנוּ בְּיוֹשֶׁר מַעְגָּל.
טַהֵר טֻמְאָתֵנוּ וְלִמְאוֹר תּוֹרָתְךָ עֵינֵינוּ גַל.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל. חטאנו…

יָהּ רְאֵה דֶשֶׁן עָקוּד וְהַצְמַח לָנוּ תְרוּפָה.
כַּלֵּה שׁוֹד וָשֶׁבֶר סַעַר וְסוּפָה.
לַמְּדֵנוּ וְחַכְּמֵנוּ אִמְרָתְךָ הַצְּרוּפָה.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה. חטאנו…

מֻתְמָם מֵרֶחֶם שָׁרָשָׁיו אַל תַּקְמֵל.
נַקֵּנוּ מִכֶּתֶם וָשֶׁמֶץ וְלֹא נֵאָמֵל.
סְעָדֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ נִגָּמֵל.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל. חטאנו…

עוֹדְדֵנוּ בְּצֶדֶק מָשׁוּי מִמַּיִם וְכַפֵּר זָדוֹן וּמְשׁוּגָה.
פְּדֵנוּ מִמְּהוּמַת מָוֶת וְאָחוֹר בַּל נִסּוֹגָה.
צַוֵּה יְשׁוּעָתֵנוּ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ אַל נִתְמוֹגְגָה.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה. חטאנו…

קְדֻשַּׁת אִישׁ חֲסִידֶךָ זְכוֹר לִיפַת פַּעֲמַיִם.
רַחֲמֶיךָ תְּעוֹרֵר כִּי לֻקִּינוּ בְּכִפְלַיִם.
שׁוּבֵנוּ תֹּקֶף לְיִרְאָתֶךָ וְלֹא נֵחָשֵׂף שׁוּלַיִם.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם. חטאנו…

[יש שאומרים את זה רק בתענית אסתר:

תַּעֲנֶה לְקוֹרְאֶיךָ וְהַסְכֵּת מִמְּעוֹנִים.
תִּשְׁמַע שַׁוְעַת צוֹעֲקֶיךָ. שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים.
תְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.
עֲנֵנוּ כְּשֶׁעָנִיתָ לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְתָלוּ עַל הָעֵץ חֲמִשִּׁים הָאָב עִם הַבָּנִים. חטאנו…]

זכור לנו ברית אבות עריכה

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ (ויקרא כו, מב)
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃ (ויקרא כו, מה)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ (ויקרא כו, מד)
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ (דברים ל, ג)
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ (דברים ל, ד)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד, כב)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג, כה)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ (ישעיהו א, יח)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו, כה)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ (דברים ד, לא)
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ (דברים ל, ו)
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃ (דברים ד, כט)
תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃ (ישעיהו נו, ז)

שמע קולנו עריכה

שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ (איכה ה, כא)
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃ (ע"פ תהלים נא, יג)
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃ (ע"פ תהלים עא, ט)
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃ (ע"פ תהלים לח, כב)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃ (ע"פ תהלים פו, יז)
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃ (ע"פ תהלים ה, ב)
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃ (ע"פ תהלים יט, טו)
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃ (ע"פ תהלים לח, טז)

וידוי עריכה

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, [1] תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ.

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ (נחמיה ט, לג)

הִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ, לָכֵן לֹא נוֹשָׁעְנוּ. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לַעֲזוֹב דֶּרֶךְ רֶשַׁע, וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃ (ישעיהו נה, ז)

מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ (תהלים יט, יג) נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו, כה) עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

פיוטים עריכה

אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ.
אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ.
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ.
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן בְּרִיתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן גָּדְלְךָ וְתִפְאַרְתָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן וִעוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן זִכְרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן חַסְדָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן לִמּוּדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן נִצְחָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן סוֹדָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן עֻזָּךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן פְּאֵרָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ.
עֲשֵׂה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר.
עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה.
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוֹת הֵיכָלֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא פָשְׁעוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן.
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

עֲנֵנוּ יְיָ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אָבִינוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ דּוֹרְשֵׁנוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ הָאֵל הַנֶּאֱמָן, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ וָתִיק וְחָסִיד, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ זַךְ וְיָשָׁר, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ חַי וְקַיָּם, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ יוֹדֵעַ יֶצֶר, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ כּוֹבֵשׁ כְּעָסִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ פּוֹדֶה וּמַצִּיל, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ צַדִּיק וְיָשָׁר, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ תּוֹמֵךְ תְּמִימִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ פַּחַד יִצְחָק, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ עֶזְרַת הַשְּׁבָטִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ מִשְׂגַּב אִמָּהוֹת, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ קָשֶׁה לִכְעוֹס, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ רַךְ לִרְצוֹת, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ עוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ אֲבִי יְתוֹמִים, עֲנֵנוּ.
עֲנֵנוּ דַּיַּן אַלְמָנוֹת, עֲנֵנוּ.

מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הָעֵדָה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגֹב הָאֲרָיוֹת, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה, הוּא יַעֲנֵנוּ.
מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים, הוּא יַעֲנֵנוּ.

רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא דְעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא עֲנֵינָן. רַחֲמָנָא חוּס. רַחֲמָנָא פְּרוֹק. רַחֲמָנָא שְׁזִיב. רַחֲמָנָא רְחַם עֲלָן. הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.

המשך התפילה

שינויי נוסחאות עריכה

  1. ^ יש מוסיפים: אָנָּא.