סוכה כב א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' סוכה המדובללת ושצילתה מרובה מחמתה כשרה המעובה כמין בית אע"פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה:
גמ' מאי מדובללת אמר רב אסוכה ענייה ושמואל אמר בקנה עולה וקנה יורד רב תני חדא ושמואל תני תרתי רב תני חדא סוכה מדובללת מאי מדובללת מדולדלת שצילתה מרובה מחמתה כשרה ושמואל תני תרתי מאי מדובללת מבולבלת ותרתי קתני סוכה מבולבלת כשרה וצילתה מרובה מחמתה כשרה אמר אביי גלא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים אבל יש בין זה לזה ג' טפחים פסולה אמר רבא דאפילו יש בין זה לזה שלשה טפחים נמי לא אמרן אלא שאין בגגו טפח אבל יש בגגו טפח כשרה דאמרינן חבוט רמי אמר רבא מנא אמינא לה דכי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי וכי לית ביה לא אמרינן חבוט רמי דתנן הקורות הבית והעלייה שאין עליהם מעזיבה והן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא בין התחתונה לעליונה ביניהן טמא על גבי העליונה כנגדה עד לרקיע טמא היו העליונות כבין התחתונות טומאה תחתיהן תחת כולן טמא על גביהן כנגדן עד לרקיע טמא ותני עלה ובד"א בזמן שיש בהן טפח וביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ביניהן ועל גביהן טהור אלמא כי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי וכי לית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי שמע מינה יתיב רב כהנא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רב אשי לרב כהנא וכל היכא דלית ביה טפח לא אמרינן חבוט רמי והא תניא קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו פחות משלשה אינו צריך להביא קורה אחרת שלשה צריך להביא קורה אחרת רבן שמעון בן גמליאל אומר
רש"י
עריכה
מתני' סוכה המדובללת - לקמן מפרש לה בגמרא:
ושצילתה מרובה מחמתה כשרה - ליכא לאקשויי תנינא חדא זימנא (לעיל דף ב.) שחמתה מרובה מצילתה פסולה אינן דומות זו לזו דמיקשיא קשיין אהדדי כדרמינן להו בגמרא ומשנינן:
המעובה כמין בית - שסכך שלה עב מאד:
גמ' ענייה - שיש בסככה קנים מעט ויש בה אויר הרבה אלא שאין בו שלשה ביחד:
קנה עולה וקנה יורד - שלא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה אלא אחד למעלה ואחד למטה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה ואשמעינן מתניתין דאמרינן כל שאילו היו מסוככין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה כשרה:
רב תני חדא - מדובללת ושצילתה מרובה מחמתה אחדא סוכה קיימי:
ושמואל תני - מתני' בתרי סוכות:
רב תני חדא - סוכה שהיא ענייה שהיא מדובללת מדולדלת אם צילתה מרובה מחמתה כשרה:
ושמואל תני תרתי - סוכה מבולבלת כשרה דאמרינן רואין ושצילתה מרובה מחמתה מילתא אחריתי היא דאשמעינן נמי בסוכה ענייה שיש בה חמה אם צילתה מרובה כשרה:
לא שנו - דשמואל דקנה עולה וקנה יורד כשרה דאמרינן רואין:
אלא דאין בין זה לזה שלשה - דכל פחות משלשה חדא היא:
שאין בגגו - בקנה העולה רחב טפח דלאו שם אהל עליה לאחשובי ולמימר ביה חבוט רמי השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו דהיינו נמי ענין גוד אחית אלא לענין מחיצה דהוי חודה של מחיצה שייך למימר גוד אחית משוך אותה והורד ולענין המוטל לרוחב ובא לסתום אויר שייך למימר חבטא:
אמרינן חבוט רמי - כשגבוה שלשה ויותר דאילו בפחות מג' לאו חבוט הוא שהרי הוא כמושכב עליו: ה"ג להך מתניתין באהלות קורות הבית והעלייה שאין עליהן מעזיבה והן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא בין התחתונה לעליונה ביניהם טמא על גבי העליונה כנגדה עד לרקיע טמא היו העליונות כבין התחתונות וטומאה תחתיהן תחת כולן טמא על גביהם כנגדן עד לרקיע טמא. וה"פ קורות הבית אותן שהעלייה עשויה בהן שקורין שוליב"א קורות העלייה הן שהגג עשוי בהן שקורין טרי"ב וגגין שלהן חלקין היו ושוין ומניחין הנסרים מקורה לקורה כמין תקרת עלייה:
שאין עליהם מעזיבה - ולא נסרים ומעזיבה לאו דוקא נקט אלא דסתם היכא דליכא מעזיבה ליכא נסרים:
והן מכוונות - העליונות מכוונות כנגד התחתונות ומאהילות עליהן:
טומאה תחת אחת מהן - תחת אחת מהתחתונות:
תחתיה טמא - על פני כל אורכה דיש ברוחבה טפח כדמפרש לקמן ומביאה את הטומאה וכל שאר הבית מטה ומעלה טהור ואף כנגד אותה הקורה למעלה דהיינו בינה לבין העליונה ואין טומאה אלא תחתיה לבד:
בין תחתונה לעליונה ביניהן טמא - כל כלים שבין אותם השתים טמא שהעליונה מאהלת על הטומאה ומביאה את הטומאה על פני כל אורכה תחתיה:
על העליונה - ואם טומאה על העליונה:
כנגד הטומאה עד לרקיע טמא - שהרי אין דבר חוצץ הימנה ומעלה:
היו העליונות כבין התחתונות - שלא היו מכוונות זו כנגד זו אלא העליונות מכוונות כנגד האויר שבין התחתונות:
טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא - דאמרינן בכל העליונות חבוט רמי והשליכם בין התחתונות והוי כל הבית מקורה והוי אהל אחד וכדמוקי בברייתא שהיה רוחב העליונות כשיעור אויר שבין התחתונות:
ותני עלה - הכי גרסינן לה בד"א בזמן שיש בהן טפח ויש ביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ביניהן ועל גביהן טהור. ולא גרסינן אין בהן טפח והכי פירושא בד"א דכולה מתניתין בשיש בהן טפח כשיש בתחתונות הללו טפח וביניהן פותח טפח מתוקמא מתניתין שפיר דאמרינן חבוט רמי כשהן מכוונות טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא ותו לא דכיון דיש בה טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה הלכך תחתיה טמא ועל גבה טהור טומאה על גבה תחתיה טהור אפי' כנגד הטומאה דחוצצת וכשאינן מכוונות כיון דיש ביניהן פותח טפח והעליונות רחבן כשיעור אויר שבין התחתונות כדקתני העליונות כבין התחתונות שהן כנגד האויר וכשיעורן טומאה תחת אחת מהן תחת כולן טמא דאמרינן חבוט רמי אבל אין ביניהן פותח טפח נמצא שאין ברוחב העליונות טפח טומאה תחת אחת מהן מן התחתונות תחתיה טמא ותו לא דלא אמרינן חבוט רמי:
ביניהן - בין התחתונות לעליונות כשהן מכוונות טהור והוא הדין בשאין מכוונות שעל גבה טהור ותחתיה טמא דכיון דיש בה טפח מביאה טומאה לכל אורך שתחתיה וחוצצת בפני הטומאה לטהר על גבה ומאן דגריס אין בהן טפח טועה דאם כן טומאה תחת אחת מהן אין כל תחתיה טמא דאין בה שיעור להביא טומאה ואין על גבה כנגד הטומאה טהור שאין בה שיעור לחוץ וטומאה על גבה כנגד הטומאה טמא ומתחתיה נמי טמא דטומאה בוקעת ויורדת שאין בה שיעור לחוץ ובתוספתא [דאהלות פי"ג] גרסינן בהדיא במסקנא במה דברים אמורים פעם שניה וגרסינן הכי במה דברים אמורים כשיש פותח טפח אבל אין ביניהן כו':
להא שמעתא - דרבא:
פחות מארבעה כו' - רבן שמעון סבירא ליה פחות מארבעה לבוד בכל דוכתא:
תוספות
עריכה
קנה עולה וקנה יורד. שלא השוה את הסכך להשכיב את הקנים זה אצל זה אלא אחד למעלה ואחד למטה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה ואשמעינן מתני' דאמרינן רואין כל שאילו היו מושכבין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה כשרה כך פירש הקונטרס. משמע לפירושו דכשיש בין זה לזה שלשה דפסולה לאביי היינו מטעם חמתה מרובה מצילתה ולא יתכן דכיון דאי קיימה חמה בראש כל אדם היתה צילתה מרובה אין לפסול בשביל חמה הבא מן הצד באלכסון ועושה אותה חמתה מרובה אלא היינו טעמא משום דלא חשיב סכך להצטרף כי האי גונא כשיש בין זה לזה שלשה אבל כי ליכא שלשה כלבוד דמי והכל אחד:
קורות הבית והעלייה. משנה היא במסכת אהלות פרק י"ב ותני עלה ברייתא היא כך היא שנויה בתוספתא דאהלות במה דברים אמורים בזמן שיש ביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח וטומאה תחתיהן תחתיה טמא על גביהן וביניהן טהור ביניהן או על גביהן כנגדן עד לרקיע טמא ותחתיהן טהור בד"א בזמן שיש בהן פותח . טפח אין בהן פותח טפח טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת והשתא הך ברייתא אסיפא דמתניתין קאי שהעליונות כבין התחתונות דכשהתחתונות אין בין זו לזו פותח טפח נמצא דעליונות אין בהן פותח טפח שהן כבין התחתונות הלכך כשיש טומאה בתחתונות תחתיהן טמא שכל אחת ואחת מביאה טומאה על כולה הואיל ויש ברחבה טפח וביניהן טהורות כיון דאין בעליונה רוחב טפח לא אמרינן חבוט רמי ליחשב האויר שבין התחתונות כסתום ועל גבו נמי טהור דחוצצת בפני הטומאה דכיון דיש בו ברוחבו טפח והדר קאמר בד"א דמביאות טומאה וחוצצין כשיש ברחבן של תחתונה טפח אבל אין ברחבן טפח בין שהטומאה תחתיהן בין שהטומאה על גביהן כנגד הטומאה טמא ומן הצד טהור:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק ב (עריכה)
ה א מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה י"ט והלכה כ, סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ד':
ו ב ג ד מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ה':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק ב (עריכה)
מתני' סוכה מדובללת ושצילתה מרובה מחמתה כשרה. רב אמר מאי מדובללת ענייה מדלדלת וחדא קתני במתני' הענייה שצילתה מרובה מחמתה כשרה שמואל אמר מאי מדובללת מבולבלת קנה עולה וקנה יורד. ותרתי קתני במתני' קנה עולה וקנה יורד ושצילתה מרובה מחמתה כשרה אמר אביי לשמואל דאמר קנה עולה וקנה יורד לא שנו אלא שאין ביניהן ג' טפחים. דאמרינן כל פחות מג' כלבוד דמי.
אבל יש ביניהן ג' טפחים פסולה. רבא אמר אפי' אם יש בין זה לזה ג' טפחים אם יש בגגו של קנה העולה והיורד טפח כשרה. מ"ט אמרינן חבוט רמי. כלומר ראה העליונה כאילו הן למטה ולבוד הוא הכל כדתנן באהלות פרק י"ב קורות הבית והעלייה שאין עליה מעזיבה והן מכוונות פי' זו על זו אינה יוצאה התחתונה מכנגד העליונה וביניהן בין בתחתונות ובין בעליונות פתוח תחתיהן טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא. כלומר היא מפסקת ומאהלת על הטומאה מלעלות למעלה והצדדין אויר הן ואינן מאהילין. ואם הטומאה נתונה ע"ג אחת מן הקורות התחתונות דהיינו ביניהן כל דבר המאהיל באותה הקורה עד הקורה של עלייה המכוונת כנגדה טמא. ואם הטומאה בקורה העליונה כל דבר המאהיל על אותה קורה עד לרקיע הכל טמא. אם היו הקורות העליונות רחבות כשיעור האויר שבין התחתונות ונתונות אותן הקורות של עלייה כנגד האויר שבין קורות הבית טומאה תחת אחת מהן תחת הקורות התחתונות הבית כאן טמא. אין הקורות של בית מפסיקות שהרי עליונות נתונות באויר שבין קורות הבית וכשמאהיל על מקצת מאהיל על הכל. ותני עלה בתוספתא כלומר מפרשא בברייתא בד"א בזמן שיש בהן בקורות טפח וביניהן פותח טפח והקורות העליונות כנגד הפותח טפח. טומאה תחת אחת מהן הכל טמא.
סוכה המדובללת שצלתה מרובה מחמתה כשרה מאי מדובללת מדולדלת: פירוש שהסכך דק וקלוש וחדא קתני סוכה מדולדלת אם צלתה מרובה מחמתה כשרה ולא חיישינן דלמא קליש טפי ובציר שיעורא דצל ולאו אדעתיה:
ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורד ומאי מדובללת מדולדלת ומתניתין תרתי קתני מדובללת שקנה עולה וקנה יורד או מדולדלת שצלתה מרובה מחמתה כשרה וכן הלכתא דאביי ורבא סברי כשמואל ורב נמי לא פליג בעיקר דינא דקנה עולה וקנה יורד אלא דמשמע ליה דמתני' חדא קתני:
אמר אביי ל"ש אלא שאין בין זה לזה: פירוש בין קנה העולה לקנה היורד ג"ט דהשת' הוי צלתה מרובה מחמתה אבל יש בין זה לזה ג"ט פסולה ואע"פ שאלו ישתוו היתה צלתה מרובה מחמתה ואמר רבא דכי יש ביניהם ג' טפחים דאמרת פסולה לא אמרת אלא שאין בגגן של קנים העולים טפח אבל יש בגגן טפח אפי' גבוהין זה מזה כשרה דאמרינן חבוט רמי כלומר דחשבינן להו כאלו נתחבטו למטה ונשתוו עם קנים היורדין דכיון דיש בגגן טפח חשיבי למימר בהו חבוט רמי ויש מכשירין אפילו בחמתה מרובה מצלתה כיון שאלו נתחבטו הוי צלתה מרובה מחמתה ואע"ג דמסכך בקנים או בשפודין שיש ריוח ביניהן כמותן אם לא סכך בנתיים פסולה ואפילו אין ביניהם ג' טפחים דאמרינן לבוד לא מהני הכא לאצולי מיד חמה המרובה על הצל כדפרישנא לעיל התם הוא שאין שם סכך ראוי לעשות צל כראוי אבל הכא שיש כאן סכך מרובה והיינו דלא פריש רבא דבעינן צלתה מרובה מחמתה ונקיט לה סתמא כך נ"ל לפי שיטה זו והוא הנכון. ויש שסבורים שאין דיננו אלא בשצלתה מרובה מחמתה ורבא אשמועינן שאין ריחוק קנים פוסלה כיון שראוי לומר בה חביט רמי בשיש בה טפח ולא נהירא:
אמר רבא מנא אמינא לה דכי אית בה טפח אמרינן חבוט רמי וכי לית בה טפח לא אמרינן חבוט רמי דתנן קורות הבית והעליה שאין עליהן מעזיב' והן מכוונות: פי' של בית כנגד של עליה כגון זו% טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא פירוש שאם יש טומאה בבית תחת אחת מהן מן הקורות התחתונות והקורה הזאת רחבה טפח שיש בה שיעור אהל הרי היא מאהיל על הטומאה וכל הכלים שתחת אותה קורה טמאים:
בין העליונה לתחתונ' ביניהם טמא: פי' שאם הטומאה בין קורת העליה לקורת הבית הרי קור' הבית מאהלת על הטומאה ומחשבין שתי קורות אלו בלבד טמא כדין אהל וכלים שעל העליונה או שתחת התחתונה טהורין שאין טומאה בוקעת ועולה ולא בוקעת ויורדות ואויר המפסיק בנתים חשוב כפותח טפח לגבי הא שלא להיות כקבר סתום:
טומאה ע"ג העליונה כנגדה עד לרקיע טמא: פירוש אם יאהל כלי עליה טמא והא פשיטא אלא דתני כלהו בבי דאית בה:
היו העליונות כבין התחתונות: פי' שאין קורות הבית והעלי' מכוונות אלא שקורות העליה כנגד חלל שבין קורות התחתונות:
טומאה תחתיהן: פי' תחת אחת מקורות הבית או העליה כל הבית כלו טמא פי' לפי שרואין הקורות העליונות כאלו ירדו ונשתוו עם קורות הבית ונסתם הבית לגמרי שאין אויר מפסיק דאמרי חביט רמי כך הגי' הנכונה וכן היא בספרים ותני עלה בד"א בשיש בהם טפח ויש ביניהם פותח טפח אבל אין בהם טפח ואין ביניהם פותח טפח טומאה תחת אחת מהן תחתיה טמא על גביהן וביניהם טהור. אבל רש"י כתב דל"ג אבל אין בהם טפח דכלה מתני' בשיש בהם טפח הוא דאי לא היכי אמרי' תחתיה טמא דהא ליכא אהל כלל טומאה בוקעת ועולה כנגדה בלבד ואינה מביאה טומאה למטה. ונראה שא"צ למחוק גי' הספרים דאע"ג דמתניתין כלה בשיש בהן טפח דלא סגי בלאו הכין כדפרש"י ל"ק דכי אמרינן הכא אין בהן טפח לאו אתחתונות קיימי אלא אעליונות דלא אמרי' חבוט רמי עד שיהא בגג העליונות טפח ושיהא בחלל שבין התחתונות טפח ג"כ שאם תרד העליונה למטה תמצא פותח טפח להכנס שם ולסתום והאי ביניהם דאמרינן הכא אינו כענין ביניהן האמור במשנה שפירוש ביניהן האמור למעלה הוא בין קורה העליונה לקורה התחתונה והאי ביניהן דהכא פירושו בין קורות התחתונות וה"פ בד"א דאמרינן חבוט רמי כשיש בעליונות בגגן טפח ויש בין התחתונות באויר שביניהן פותח טפח אבל ליכא חדא מהני שאין בגג העליונות טפח או שאין באויר שבין התחתונות פותח טפח אין אומ' בזה חבוט רמי ואם יש טומאה תחתי' של קורה התחתונה שיש בה פותח טפח וראויי' לאהל ה"ז מביאה את הטומאה לכלים שתחתיה וחוצצת שלא תעלה למעלה כדין אהל וכל כלים שיש ע"ג כל הקורות טהורים וכן כלים שבין קורה לקורה שאפילו שאין באויר זה פותח טפח אינו מעכב לענין הפסק' טומאה כדברירנא בפ"ק בארובה שבבית וכן נמי חשוב כפותח טפח לענין שלא תהא טומאה שתחת הקורה כקבר סתום שמטמא כנגד כולו עד לרקיע כשאין לו פותח טפח שלא אמרו בחלון אבל בכאן שיש אויר מפסיק לגמרי מצד לצד חשוב כפותח טפח ולפי' אמרו תחתיה בלבד טמא ועל גביהן טהור ואיכא מרבנן מאן דכתב דה"ה שאם יש בגג העליונות יותר מטפח שצריך שיהא ג"כ באויר שבין התחתונה כאותו שיעור שאם יחבטוה למטה יכנסו לגמרי בין התחתונות ול"נ אלא כל שיש בין התחתונות טפח אע"פ שיש בעליונות יותר מטפח ואם ירדו למטה לא יקבעו ביניהם לגמרי כיון דסתמי כל האויר שבין התחתונות בהכי סגי ואמרינן חבוט רמי וכן דעת מורי נר"ו. ומדקא יליף רבא לסוכה מהא דטומאה משמע ודאי דלגמרי יליף דהיכי דאיכא בין קנה לקנה ג"ט דליכא לבוד לא אמרינן חבוט רמי עד שיהא בגג העליון טפח ושיהא ג"כ באויר שבין התחתונות פותח טפח. ומאי דאמרינן אלמא כי לית בה טפח לא אמרינן חבוט רמי ה"פ כי לית ביה טפח בין בגג העליונות בין באויר התחתונות לא אמרינן חבוט רמי ולישנא קלילא נקט:
יתיב רב כהנא וא"ל להאי שמעתא דרבא א"ל רב אשי לרב כהנא וכל היכא כו' והתניא כו': פי' רב אשי לא בא לחלוק בדין אהל טומאה שהרי משנה מפורשת היא כדרבא אלא הכי פריך דלא ילפינן מאהל טומתה לסוכה ולמילי אחריני דהא גבי קורת מבוי אשכחן דאמרינן חבוט רמי אע"ג דלית בה טפח אלמא לא גמרי מטומאה למילי אחריני:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/סוכה (עריכה)
קנה עולה וקנה יורד פי' המורה שלא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה אלא אחד למעלה ואחד למטה ומתוך כך חמתה מרובה מצלתה ואשמעי' כשרה ואינו נ"ל להכשיר אע"פ שחמתה מרובה מצלתה דאם חמתה מרובה בטל לי' סכך לגמרי ואינו מועיל כלום אלא כגון שצילתה מרובה מחמתה ובא לומר לך דמצטרפין הקנים ולא אמרי' סלק את העליונים כאלו אינן ודוקא בתוך שלשה אבל אם יש בין זה לזה שלשה ואן בגנן טפח לא אמרי' חבוט רמי ואל מצטרפי וכאלו אינן דמי ואין כאן סכך ואע"פ שצילתה מרובה מחמתה פסולה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה