סוכה יט א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
כי פליגי אליבא דרב אביי כרב ורבא אמר לך עד כאן לא אמר רב התם אלא דמחיצות לאכסדרה הוא דעבידי אבל הכא דלאו להכי עבידי לא תנן וכן חצר המוקפת אכסדרה ואמאי נימא פי תקרה יורד וסותם תרגמה רבא אליבא דאביי כשהשוה את קירויו בסורא מתני להא שמעתא בהאי לישנא בפומבדיתא מתני סיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין דברי הכל פסולה יש לה פצימין אביי אמר כשרה רבא אמר פסולה אביי אמר כשרה אמרינן לבוד רבא אמר פסולה לא אמרינן לבוד והלכתא כלישנא קמא רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מסכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא יש לה פצימין כשרה אין לה פצימין פסולה אחוי ליה נראה מבפנים ושוה מבחוץ אי נמי נראה מבחוץ ושוה מבפנים דאתמר אנראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי ולחי היינו פצימין תנא בפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה מאי פסל היוצא מן הסוכה אמר עולא קנים היוצאים לאחורי סוכה והא בעינן שלש דפנות בדאיכא והא בעינן הכשר סוכה בדאיכא והא בעינן צלתה מרובה מחמתה בדאיכא אי הכי מאי למימרא מהו דתימא הואיל ולגוואי עבידי ולבראי לא עבידי אימא לא קמ"ל רבה ורב יוסף אמרי תרווייהו הכא גבקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכא ואזלא חדא דופן בהדייהו מהו דתימא הא לית בה הכשר סוכה קמ"ל רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומעוטה חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא תפסל בהך פורתא קא משמע לן ומאי יוצא יוצא מהכשר סוכה רבי אושעיא אמר לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה מתקיף לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר ואויר פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי פסיל אמר ליה רבי אבא זה מצטרף וישנים תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו ומי איכא מידי דאצטרופי מצטרף והוא עצמו אינו כשר אמר רבי יצחק בן אלישב אין
רש"י
עריכה
כי פליגי - אביי ורבא:
אליבא דרב - ומילתיה דרבא לא דחיק לאוקמא בפלוגתא דאפילו אליבא דרב פליג למיפסלה:
דמחיצות - פי תקרה זה לשם אכסדרה נעשה להיות לו מחיצה לחלל זה אבל לא להיות מחיצה לאויר שחוצה להן ואילו מחיצה מעלייתא היא הוה סמכינן עלה אבל לאכשורה ע"י גוד אחית לא דכי אגמריה רחמנא למשה לגוד אחית במחיצה העשויה לחלל שלה אגמריה ולא לחוצה לה ומיהו היכא דיש לה פצימין אע"ג דלגוואי עבידן לבוד בפחות משלשה כמחיצה סתומה היא:
תנן וכן חצר המוקפת אכסדרה - וגג אכסדרה מפסיק בין מחיצות הבתים ' לאויר שסיכך עליו אם יש ברוחב הגג ד' אמות פסולה דתו לא מהני לה מחיצות הבתים:
אליבא דאביי - במקום אביי ובשבילו שתהא משנה זו מתורגמת לפי דבריו:
כשהשוה את קירויו - שעשה קירויו נמוך ולא נתן ראשי קנים על גבי תקרה שיהא פי תקרה נראה בה אלא תלאן בשוה לפי הנסרים שאין חודן נראה בסוכה כל תקרת גגותיהן חלקה ושוה היתה ולא שיפוע כעין שלנו אלא כתקרת עליות:
להא שמעתא - דאביי ורבא:
דברי הכל פסולה - דכיון דתקרה לחלל אכסדרה עשויה ולא לאויר שחוצה לה אין פיה נעשה מחיצות לאויר:
יש לה פצימין - בפחות משלשה:
אביי אמר כשרה אמרינן לבוד - ואע"פ שהפצימין לחלל אכסדרה נעשו ולא לאויר החיצון הויא לה מחיצה דכל פחות משלשה סתימא מעלייתא היא ושדייה להכא ולהכא:
ורבא אמר פסולה - דלבוד לאו מחיצה היא אלא מהלכה למשה מסיני גמירי לה וכי גמירי לה להיות מחיצה לחלל הנעשה בשבילו אבל למשדייה להכא ולהכא לא:
והלכתא כלישנא קמא - דרבא ולא כלישנא בתרא דלבוד אמרינן אפילו לאויר אבל סתימת פי תקרה לא אמרינן אלא לחלל:
רב אשי אשכחיה לרב כהנא כו' - סוכה זו שתים כהלכתן היו לה דרום ומזרח והשלישית סמוכה לאכסדרה ולא היה עושה בה טפח שאמרו חכמים:
אחוי ליה - שהיה פצים שבו טפח ויותר עומד אצל היוצא אבל משוך רחבו לאחורי סוכה באורך שהאכסדרה עודף על הסוכה ואינו נראה לתוכה אלא עומד בשוה לדופן בסופו:
ושוה מבפנים - לאותם העומדים בפנים אינו נראה אבל לאותם העומדים באכסדרה להלן מכנגד הסוכה ואין רואין את חללה נראה רוחב פצים זה בהתחלת דופן שלישית לסוכה:
דאמר מר - לענין מבוי שהכשירו בלחי אם נתנו להלן מן הפתח ששוה וכלה עובי הלחי עם אורך הדופן שבפנים ונראה שהוא סוף הדופן שאינו בולט כלום לתוך חלל הפתח אבל בולט הוא לצד רשות הרבים כנגדו או מן הצד וניכר לעומדים מבחוץ שאינו מן הדופן:
נידון משום לחי - והכא נמי נידון משום דופן:
והיינו פצימה - זהו פצים שלה:
לאחורי סוכה - חוץ לדופן אמצעי שהוא אחורי' של הסוכה:
קנים - מן הסכך:
והא בעינן הכשר סוכה - שהיא שבעה טפחים דעל כרחך סוכה באפי נפשה היא ומובדלת מזו:
לבראי לא עבידי - דופן אמצעי זה לא לכך נעשה וגם שבצדדין תחלתן לשם סוכה נעשו אלא שהכניס דופן אמצעי לתוכן [אחר] שראה שהיתה דייה בכך:
לפנים מן הסוכה - לצד דופן רביעי הפתוח משוכין ויוצאין להלן מאורך דפנות הצדדין:
וממשכא ואזלא חד דופן - מדופני הצדדין בהדייהו:
מהו דתימא - כיון דלא ממשיך דופן שני בהדה מוכח מילתא דבאפיה נפשה היא והא לית בה שבעה טפחים בהכשר סוכה:
קמ"ל - דמן סוכה הוא והוי כשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח דלא ממשכא עד הרביעית וכשרה: ה"ג לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה: ה"ג מהו דתימא תיפסל בהך פורתא:
יוצא מהכשר - שאינו מסוכך כהלכות סוכה:
מתורת סוכה - שאפילו מין כשר אינו:
לא יהא אלא אויר - ופשיטא דכשר דאפילו אויר החמור ממנו אינו פוסל בשיעור זה:
אמר ליה רבי אבא - להכי אהני נידון כסוכה דאשמעינן תנא לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו:
תוספות
עריכה
אחוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים. תימה היאך הוא מועיל בסוכה כיון דלא מינכר מבפנים שלישית של טפח דאי משום מיגו חדא דאטו מי לא עבד רב כהנא סוכה אלא בשבת ועוד דלשלישית דאורייתא לא מהני מיגו כדפי' לעיל:
לבראי לא עבידי. פי' בקונטרס דופן אמצעי זה לא נעשה לכך וקשה דממתניתין שמעינן ליה דכשר דקתני וכן חצר המוקפת אכסדרה דאם אין מן הכותל לסיכוך ד' אמות כשרה אע"ג דמחיצות בית לאו לבראי עבידי כדאמרינן לעיל (דף יז.) ונראה דאקנים היוצאים לאחורי סוכה קאי ואית ספרים דגרסי בהדיא מהו דתימא הני קנים לגוואי עבידי לבראי לא עבידי ס"ד לפוסלה לפי שאינה עשויה לצל קמ"ל דכשרה:
לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר דאפילו האויר החמור ממנו אינו נפסל בשיעור זה אמר ליה רבי אבא להכי אהני נידון כסוכה דאשמעינן לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו כך פירש בקונטרס וקשיא אמאי נקט ר' אושעיא סוכה קטנה הא בסוכה גדולה נמי איצטריך לאשמועינן דישנים תחתיו ודוחק הוא לומר דנקט סוכה קטנה משום דאשמעינן בה תרתי דמצטרף וישנים תחתיו ועוד קשה דכל מקום חשבינן אויר פחות משלשה כסתום על ידי לבוד ולא דמי לסכך פסול פחות מג' דאין שייך לעשותו כסתום בסכך כשר מאחר דיש בו סכך פסול ועוד מי יוכל להזהר בסוכה מלאה נקבים שאין צלתה מרובה מחמתה אלא משהו שלא ישן כנגד הנקבים ונרא' כספרים דגרסי' התם אויר מצטרף וישנים תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו כלומר הא דאפשיטא דכשר אפילו אויר החמור ממנו אינו נפסל כשיעור זה אדרבה סכך פסול חמור ממנו דאין ישנים תחתיו והוה אמינא מטעם זה דאין מצטרף כדמתמה בתר הכי מי איכא מידי ומיהו קשיא מסיככה בשפודין דמכשירין בשיש ריוח ביניהן כמותן ואי אפשר שלא (יתן) כנגד השפודין לכך צריך לפרש בשיש הכשר סוכה בלא האויר ובלא הפסול ישנים תחתיו בין בזה בין בזה ולהכי נקט סוכה קטנה ובירושלמי דברכות פרק שלשה שאכלו משמע דאויר מצטרף ואין ישנים תחתיו כפירוש הקונטרס וז"ל אנן קיימין בסוכה וילפינן מטיט הנרוק דתנינן תמן הרחיק הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה פחות מכאן כשרה מהו לישן תחתיו התיב ר' יצחק בן אלישב הרי טיט הנרוק שמשלים במקוה ואין מטבילין בו אף הכא משלים בסוכה ואין ישנים תחתיו:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
קיח א מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ב, סמג עשין מד"ס א, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ג:
קיט ב ג מיי' פ"ד מהל' סוכה הלכה ג', סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ז':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
ואקשינן ממתני' תנן סיכך ע"ג אכסדרה כו' אי אמרת פי תקרה יורד וסותם מאי היא פסולה תרגמה רבא אליבא דרב דאביי כשהשווה פי' קירוי הסוכה לאכסדרה ודיבקם שאין נראית תקרת הסוכה חלוקה מן האכסדרה להיודע שהיא פי תקרה והלכתא כרבא בהאי לישנא כי אכסדרה שאין לה פצימין פסולה ואם יש לה פצימין כשרה. וצורת פצימין מיפרשא לקמן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום [לחי] והיינו פצימא וגרסינן בעירובין פרק מבוי אמר רבה אמר רב הונא נראה מבחוץ שהוא לחי ושוה מבפנים נידון משום לחי להתיר הפנימי ששוה לו. ומותבינן עליה הא דתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה. מפני שהיא כפתחא של גדולה אמאי תשרי קטנה בכותל הגדולה כנראה מבחוץ ושוה מבפנים. ומשני התם במופלגות כו'. ואסיקנא והלכתא נראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי וגרסינן בירושלמי פרק א' [דעירובין] אבני הבנין היוצאות מן הבנין אם אין בין אחת לחברתה ג' טפחים דינן כלבוד והיינו לחי קרן זוית יוצא [מיכן] וקרן זוית יוצא מיכן נידון כלחיים. כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ או נראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים נידון כלחיים היה משוך רואין אותו כאילו הוא כנוס התיב רב חסדא והתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה כו'. ויעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה והותרה קטנה ופריק תפתר במשוכין יתר מעשר וכו'. והאי דאמרינן בשמעתין לגבי פצימין אמרינן לבוד כי האי גוונא הוא כגון דאיכא אבנים ויש ביניהן פחות משלשה טפחים אמרינן לבוד. ובגין [כן] הוא נידון משום לחי.
רב אשי אשכח לרב כהנא דמסכך ע"ג אכסדרה שלא היו פצימיה נראין מבחוץ ואמר ליה לרבא כי האי גוונא פסולה. עייליה ואחוי ליה נראה מבפנים ושוה מבחוץ וא"ל היינו פצימא וקיי"ל כלישנא קמא דרבא וכן הלכה תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה.
ואוקימנא קנים היוצאין מן הסוכה לאחורי הסוכה ויש בהן ז' טפחים שיעור סוכה קטנה מהו דתימא הני דפנות הואיל ולגואי עבידי לבראי לא עבידי פסולה קמ"ל כיון דלשם צל בעלמא עבידו כשרה.
רבה ורב יוסף אמרי בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה ומשכה ואזלה דופן אחת בהדייהו מהו דתימא הואיל ושלמה להו סככא אפלגא דדופן האי סוכה אחריתי היא קמ"ל. דברי ר' יוחנן פשוטין הן.
ר' אושעיא אמר לא נצרכא אלא לסכך פסול פחות מג' בסוכה קטנה (עסקינן) ואמאי פסל יוצא קרי ליה מפני שהיא מהכשר סוכה. ומותבינן עלה לא יהא אלא אויר. דלא אשכחן בפוסלי סוכה פחות הימנו.
וכי אויר פחות מג' פוסל בסוכה קטנה. ודחי רבא אמר פחות מג' מצטרף וישנין תחתיו כדקיי"ל כלבוד דמי. אבל סכך פסול מצטרף לד' אמות מן הצד ואין ישנין תחתיו כדתנן נתן עליה נסר שרחב ד' טפחים כשרה ובלבד שלא ישן תחתיו ויש שמחליף ומפרש ומתמיה ומי איכא מידי דמצטרף להכשיר והוא עצמו פסול.
תנא פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה מאי היא אמר עולא ה"ק קנים היוצאי' מאחרי הסוכה דהיינו אחר דופן אמצעי הסתום נידון כסוכה ואוקימנא בדאית בה הכשר סוכה ונפקי בהדי' שתי דפנות דצדדין דאית לה שלש דפנות והא קמ"ל דאע"ג דהני דפנות לסוכה דפנים עבידן מעיקרא ולא לסוכה זו מיתכשרא בהו וכ"ת הא נמי פשיטא דהא חצר המוקפת אכסדרה ובית שנפחת דמחיצות לאו לסוכה עבידן וכשרה י"ל שאני התם שהם מחיצות של בנין קבע ודעתו בהו אכל מילי אבל במחיצות סוכה שהם עראי הוה ס"ד דלא מהני אי עבידן לסוכה אחריתי קמ"ל כנ"ל וצורת פתח אינו מעכב כל היכא דאיכא ג' דפנות כהלכתן.
רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו לא נצרכה אלא לקנים היוצאים לפני הסוכה: פי' ברוח רביעית הפרוץ שאין שם דופן ומשכא חדא דופן בהדייהו שהיא ארוכה ואידך לא משכא סד"א לא קנה ארוך אלא כנגד קצר והיוצא הזה אין לו אלא דופן אחת קמ"ל שהוא נידון כלפני' והוא נכשר בשיעורו ובדפנותיו לגמרי ולא בעינן דנהוי ביה הכשר סוכה ולא דפנות אחרות וכן הלכתא בכל הני לישני דלא פליגי אהדדי כלל בעיקר דינא ולא הביאה הרי"ף לפי שאינן נוהגין.
רבה בר בר חנא אמר לא נצרכה אלא שרובה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה מהו דתימא תפסול בהך פורת' דבעי' בכל דוכתא דלהוי צלתה מרובה מחמתה קמ"ל כיון דכולה צלתה מרובה מחמתה אע"ג דאיכא מיעוטא דחמתה מרובה מצלתה אלא שאם יש אויר פחות מג' במקום א' כדי ראשו אין ישנים תחתיו ואם הוא פחות מכדי רוב ראשו ישנים תחתיו כדבעי' למימר בסמוך.
ורבי הושעי' אמר לא נצרכה אלא לסכך פחות מג' בסוכה קטנה ואשמועי' שאינו פוסל הסוכה ופרכינן דמאי קמ"ל פשיטא שלא יהא אלא אויר שהוא חמור יותר מסכך פסול הרי אינו פוסל בפחות מג' ומהדרינן זה מצטרף וישנים תחתיו וזה מצרף ואין ישנים תחתיו יש שפי' שהאויר ישנים תחתיו אבל סכך פסול אין ישנים תחתיו שאין אדם ישן תחת סכך פסול אבל אויר הוא כלבוד וכסתום מסכך כשר שבצדדין ואינו נכון חדא דבכלה סוגין משמע שהאויר חמור מסכך פסול בין בסוכה גדולה בין בכל מקום והשתא פרכינן נמי לא יהא אלא אויר דעלמא אויר חמור היאך אתה עושה לו עכשיו יותר קל מסכך פסול ועוד דאי קא' דסכך פסול אין ישנים תחתיו מאי נידון כסוכה דקתני דמשמע שדין הסכך הפסול כדין הסוכה ואם ללמדנו שאינו פוסל אין זה נראה מלשון נידון כסוכה ועוד דבירושלמי פירשו לה בהדיא באויר שאין ישנים תחתיו לכך נראה לפרש כדפירש"י ז"ל שהסכך מצטרף וישנים תחתיו דאמרינן לבוד וחשבי' ליה כאלו נתבטל בסכך כשר והיינו דקתני נידון כסוכה אבל אויר אין ישנים תחתיו והיינו רבותא דקתני נידון כסוכה לישן תחתיו משא"כ באויר ואיפרק מאי דאקשי תלמודא אלא יהא אויר דאלו לאידך פירוש' אכתי לא איפרק דרבותא דסכך פסול היינו שאינו פוסל וא"כ נימא פשיטא שאינו פוסל שאפי' אויר חמור אינו פוסל ואי אמרת דאשמועינן שאין ישנים תחתיו בלישנ' אחריתא ה"ל למתנייה דהאי לישנא הכשר' משמע ולא פיסולא מיהו מסתברא שלא אמרו שאין ישנים תחת האויר פחות מג' אלא כשיש בו כדי שינה ולא שישב שם כל גופו דהא לא אפשר בפחות משלשה אלא שכופה ראשו באויר אבל כל היכא דליכא רוב ראשו אלא בין אויר וסכך לית לן בה שלא מצינו שיהא חייב לעשותה כמין בית וכן מוכיח מן המשנה שהביאו מטיט הנרוק שמצטרף למ' סאה וטובלין בו אגב אידך והכי מוכח מדרבה בר חנא אמר רבי יוחנן לעיל דאע"ג דמיעוטא איכא אויר כשרה משמע כשרה לגמרי לישן תחתיו.
עוד נראה לומר דאפילו בסוכה גדולה דוקא פחות מג' שהוא כלבוד בכל מקום התירו לישן תחת סכך פסול אבל יותר מכאן אפילו ג' טפחים פסול ושלא כדברי הרז"ה שכתב דפחות מד' בסוכה גדולה כפחות מג' בסוכה קטנה שישנים תחתיו. והא דקתני מודה ר"מ שאם יש בין נסר לנסר כו' בדין הוא דמצי לאוקומה בנסר פחות מארבע וכשרה לגמרי וישנין תחתיו אלא דמשמע ליה דאפילו ארישא קאי כדכתיבנא לעיל ומה שכתבנו נראה נכון וכן דעת מורי נר"ו.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה