סוד ישרים (ליינר)/סוכות/כט
וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום וגו'. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו'. הנה אף שמצינו שכרת השי"ת ברית עם נח ג"כ אכן איתא בזוה"ק (נח ע"ג) כד בעי נח למבדק וכו' כיון דמטי להאי וכו' היינו כיון שנתגלה לו שהוא בן עוה"ב נשאר בנייחא ולא היה אכפת ליה מה יהיה בהדורות שאחריו משא"כ הכריתת ברית של אאע"ה היה שמסר לו השי"ת כח התפלה לבל יהיה בנייחא משום דבר שהוא רק לפי שעה אך שאורו ית' ילך אתו לדורי דורות ובעולם שנה נפש לבלתי ימצא אצלם שום הסתעפות שיהיה משולל אור ועל זה נאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו' וזהו דאיתא בפסיקתא (פ' אמור) כל המקיים מצות סוכה בעוה"ז הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתו של סדום וכו' היינו כי ענין סוכתו של סדום הוא כדאיתא במדרש רבה (קהלת א) שבעה קדרות זו למעלה מזו והבל של עליונה אין בו ממש וזה מורה על גודל התרחקות ואיתא במדרש רבה (לך פ' מג) שאמרו לאברהם אבינו מלך את עלינו אלהי את עלינו והשיב להם אל יחסר עולם ממלכו ואל יחסר עולם מאלהי היינו כי יען שכל דורו הכירו שפיר אשר כל הנהגתו ית' הולכת דרך אאע"ה לכך אמרו לו מלך את עלינו אלהי את עלינו אולם אאע"ה לא היה בנייחא מזה ואמר להם אל יחסר עולם וכו' היינו שקשר הכל בחזרה להשי"ת כי הכיר היטב התקשרותו בהשורש ית' שגם זאת שמנהיג השי"ת הכל על ידו הוא ג"כ רק רצון הפשוט ית' וא"כ איזה התנשאות יש לו מזה וזהו שאמרו ז"ל בגמ' (נדרים לה סנהדרין קח) נאם ד' לאדוני וגו' לאברהם שקראו אדון וכו' היינו שהכיר היטב שכל כח הנהגתו ית' הגם שהולכת על ידו בכל זאת הוא רק כחו ית' ולזה קבע בו השי"ת כח התפלה לבלתי יסתפק עצמו מדבר שהוא בגבול רק לפי שעה אלא שאור חסדו ית' ילך עמו לדורי דורות ועל זה נאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו' היינו וכי אעשה כיסוי ומקיף אחר חוץ מהיקיפו של אברהם שתפלת אאע"ה לא יקיף אותו כי לא נשאר באמת שום מקום בעולם שלא יפעל שם תפלת אאע"ה תיקון ואף על סדום פעלה נמי תפלתו של אאע"ה כי כל הטובות שהיו בסדום כדכתיב ארץ ספיר אבניה ארץ שממנה תוציא אוכל זה הכל נכלל באאע"ה כי קדושתו היה מקיף את כל העולם אף המקומות הרחוקים ביותר ג"כ עד היכן דאיתא במדרש רבה (פ' לך) שאפילו הספינות העולות מעכו לאספמיא נתברכו בשביל אאע"ה והלא של יין נסך היו אתמהה אלא חלא מוזיל חמרא וכו' הרי שאפילו יין נסך היה נתברך בזכותו כדי שיהיה לו יין כשר בזול כ"כ מרחוק היה נוגע זכותו של אאע"ה וזאת נקרא סוכתו של סדום דאיתא עליו (שם) שבעה אילנות זו למעלה מזו וכו' ושל עליונה אין בה ממש היינו גם מה שנתרחק כ"כ מהקדושה עד שאינו ניכר עוד בזה שום אור גם שם היה בכח אאע"ה להנהיר ולתקן וכמו דאיתא בהאר"י הק' ז"ל שתפלתו של אאע"ה היתה פועלת על סדום שנתגלגלו אח"כ בדור המדבר וזה הוא דאיתא שם כל המקיים מצות סוכה כהלכתה זוכה לישב בסוכתו של סדום כי מצות סוכה הוא כמאמרם ז"ל צא מדירת קבע ושב בדירת עראי היינו שלא יהיה גבי האדם שום קביעות רק שיהיה תמיד נמשך אחר רצונו ית' וכפי מה שיאיר לו רצונו ית' כך יהיה נמשך אחריו ומי שיכול להיות נמשך כ"כ אחר רצונו ית' זה נקרא מקיים מצות סוכה כהלכתה וממילא זוכה לסוכתו של סדום היינו שינהיר לו השי"ת הכבוד שמים הנמצא אף בהלבושים הרחוקים ביותר ג"כ: