סוד ישרים (ליינר)/סוכות/טז
בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות וגו. ומבואר בזוה"ק (שם) בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו אלא קדמאה לאושפיזא תנינא לבני עלמא וכו'. ביאור הענין כי התחלת עבודתו של אאע"ה היתה שהתחיל להרעיש בעולם מי ברא אלה כדאיתא במדרש רבה (פ' לך) תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג ואחר כל הסבלנות מהנסיונות שעברו עליו הציץ עליו בעל הבירה וכו' וכן היה כל עבודת אבות שהיו משתוקקים לקנות מקום בעולם היינו שכל חפצם היה לקבוע בזה העולם הכרה מפורשת בהבעל הבירה שיכירו וידעו שהקב"ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו ולכך היה נצרך להאבות הקדושים כ"כ יגיעות ועבודות עצומים ועיקר כונתם נגמר בשלימות ע"י גלות מצרים כדאיתא בזוה"ק (לך פג.) אי אברם לא ייחות למצרים ולא יצטרף תמן בקדמיתא לא יהא חולק עדביה בקב"ה כגוונא דא לבנוי כד בעא קב"ה למעבד לון עמא חדא עמא שלים ולקרבא לון לגביה אי לא נחתא בקדמיתא למצרים ולא יצטרפון תמן לא הוו עמא יחידה דיליה וכו' היינו מאחר שבמצרים היה התגברות ההסתר מאד לזה נתבררו שם ישראל כמו שנאמר אנכי ה' אלהיך מארץ מצרים וכן איתא שם על קדושת המקום נמי כגוונא דא אי לא אתיהבת ארעא קדישא לכנען בקדמיתא וישלוט בה לא הות ארעא (קדישא) חלקיה ועדביה דקב"ה וזהו כענין מאמרם ז"ל (ביצה כד:) מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין היינו כי כאשר יבררו זאת התקיפות בדברי תורה אזי יהיה להם מחמת זאת בעצמו כלי יקרה לקבל אור מה שאין בשום אומה ולשון כלי מפואר כזו כך ע"י שארץ ישראל היה בקדמיתא בידא דכנען וכנען הוא המסתיר הגדול ביותר שאין עוד כמוהו בכל העולם והוא הסתיר שם בכח חוזק עבודה זרה שלו ולכך כאשר התגברו ישראל בעבודתם ובקעו כל חוזק ההסתר של כנען והכניעו אותו תחת הקדושה נעשה זאת הארץ כלי לכל עבודות היקרות כדכתיב ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד. וכן הליכת ישראל במדבר היה נמי כדי לכבוש כל הכחות השוממות משם ואחר כל היגיעות האיר להם השי"ת אנכי ה' אלהיך מארץ מצרים וגו' היינו שבכל אותן הסתרות היה השי"ת עם כל פרט נפש מישראל בכל פסיעה ופסיעה. והנה מה הרויחו ישראל מכל אלו היגיעות זאת הרויחו מסבת היגיעות שהקנה להם השי"ת קדושת אבות שיהיה אצלם בעומק לבבם בקביעות גמור ועל זאת הקביעות של קדושת אבות איתא כאן בזוה"ק קדמאה לאושפיזי וע"י זאת הקדושת אבות שהוא בקביעות הנקרא קדמאה לאושפיזי יכולין ישראל להראות בכל העולם שמלא כל הארץ כבודו וזה הוא תניינא לבני עלמא היינו שע"י הקדושה בקביעות יש בכחם להתפשט אותה בכל העולם ולכבוש אף ארץ כנען שהוא המסך המבדיל והמסתיר היותר גדול שבעולם כמבואר בזוה"ק (שם פ.) אמאי אקרי כנעני דאסחר גופא לדינין בישין וכו' היינו שהוא מקטרג תמיד ולעתיד כתיב ולא יהיה עוד כנעני וגו' כי הוא מתנגד תמיד על הגנת ישראל כדאיתא בגמ' (ר"ה ג.) וישמע הכנעני וגו' מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו' כי כאשר נגרע מעט גבי ישראל עבודתו של אהרן אזי מרגיש כנען מיד שהמה משוללי הגנה מעננא דאהרן ובא תיכף בקטרוגו עליהם אמנם מחמת הקדושת אבות הנקבע בלבבם של ישראל שנקרא קדמאה לאושפיזי נתברר ממילא אשר מעולם לא היו ישראל משוללי הגנה ח"ו ובעניני הגנה יש חילוקים כי יש הגנה שאין האדם מרגיש בה כלל כענין הכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו וגו' וזהו כענין ההגנה שמגין השי"ת אף על האומות שאין להם בה שום הרגשה וזה נקרא ירומו סלה היינו למעלה מתפיסת דעתם ובדעתם אין רוצים להרגישה. ודמיון לזאת ההגנה יש בעולם הזה הגנת הבית. כי היושב בבית אינו מרגיש הגנתו מהאויר שמבחוץ מסבת עובי התקרה המכסה הבית. אולם הגנת ישראל נקראת סוכה. שהיושב בתוכה מרגיש היטב הגנתה מהאוירים שמבחוץ מסבת סכך קלוש שעל גבה. ורומז שישראל מרגישין בדעתם איך השי"ת מגין עליהם למעלה מתפיסתם. ועל זה נאמר למען ידעו דורתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל היינו שיהיה להם הכרה בתפיסתם בהגנתו ית' שמגין עליהם גם למעלה מתפיסתם ומההכרה כזו אינו בנייחא רק ישראל משום שיש בהם קדושת אבות בקביעות וכדאיתא בגמ' (ע"ז ג.) מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו' והאומות בעוטי מבעטי וכו' כי אין בכחם להסכים על מצות שב ואל תעשה. כי כל חפצם הוא רק בהתגלות לבם ולהתפאר שיש להם נמי כח הפעולה לכן כשמראה להם השי"ת מצות סוכה שמורה על שב ואל תעשה הרי שאין צורך אצלו ית' פעולת אדם כלל לכך בעוטי מבעטי כי מהארה כזאת אינו בנייחא כי אם מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל מאחר שכל חפצם הוא רק לעשות רצונו ית' ומה נ"מ להם לפעול או לשבות וכשמנהיר להם רצונו ית' לבל יפעלו יש להם נייחא מזאת השביתה כמו מהפעולה. ולכן נחשב באמת השביתה של ישראל לקום ועשה כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה הגמ' (קדושין ל"ט:) ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה וכו' והוא משום שכל מה שעושה האדם נגד הסכם גופו. למצות עשה יחשב. לכן גם השביתה שהיא נגד הסכם הגוף לקום ועשה יחשב. ולכך מצות סוכה היא בזמן האסיפה כדכתיב באספך מגרנך וגו' להורות שאחר שמאסף האדם ומכניס הכל לרשותו ידע ברור שאין לו קביעות בשום דבר כי אם שיהיה נמשך תמיד אחר רצונו ית':