הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך וגו'. בזוה"ק (שם) פתח בזה הפסוק את הפרשה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו'. והענין הוא כי איתא בזוה"ק (אמור קב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ר' יוסי שאל לר"א הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי וכו' ובכל אתר בעשור דמטרוניתא הוא חמשה עלייהו דמלכא וכו' היינו כי בהחג של תשרי נתעורר האור כמו בהחג של ניסן אלא שבחג הפסח אז מאיר השי"ת החיבור עם ישראל בהלבושים שלהם ובחג הסוכות נתעורר החיבור שיש להשי"ת עם ישראל בהפנימיות כי לאחר כל הבירורים שבררו ישראל את עצמן ביוה"כ שבררו כל הרע ושלחו המדברה לעזאזל נראה זאת לעיני האדם כמו השחתה והירוס ח"ו לכן מנהיר השי"ת בחג הסוכות מהפנימיות אשר באמת לא ברא הקב ה דבר לבטלה אין מצדו ית' שום השחתה והירוס ח"ו ולכן מפטרינן בזה היום הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך היינו שכל העומק טוב הנמצא בזה ההירוס ששלחו לעזאזל נשאר גבי ישראל נמצא שזה ההירוס בעצמו הוא בנין עולם כמו שמצינו שע"י אבידת עוברי רצונו נתגדל הכ"ש ביתר שאת כד' בגמ' (מגילה ז.) על הפסוק והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת אלו ימי הפורים וכו' וזה האות לה' נשאר בקרב ישראל כי המן מצדו נתבטל לגמרי וכל הכ"ש שנתפשט ע"י נשאר גבי ישראל הרי שזה ההירוס בעצמו שהיה משחית את המן והרסו נתהווה ממנו גבי ישראל בנין עדי עד כי הרויחו בסבתו התפשטות כ"ש ביתר שאת וזה הוא הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך כלומר שיהיה נשאר זה השלל בקרב ישראל וזהו כונת הזוה"ק בזו הפתיחה על זאת הפ' ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו' והוא כי זאת הפרשה רומזת על זה שהציב השי"ת בזה העולם מליאותא דסיהרא ופגימותא דסיהרא ובעת פגימותא דסיהרא נראה שיש פגם ח"ו לכן מרמז הזוה"ק בזו הפתיחה שזה הפגם הוא רק מסטרא דהפגם אבל מצד ישראל אין באמת שום פגם כלל ואדרבה שירויחו מזה שיחולק שללך בקרבך נמצא שמצד ישראל הוא תמיד מליאותא דסיהרא וזהו נמי כונת הכתוב שם שמסיים והיה ביום ההוא יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור היינו כי יום ולילה הוא רק מסטרא דילן כי מצד השי"ת לילה כיום יאיר וכדאיתא בזוה"ק (נשא קלד.) לית יום ולית לילה אלא מסטרא דילן וכו' כי יום הוא ג"כ רק לאתר שנאמר ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כתיב ויקרא אלהים לאור יום לזה אמר הכתוב כאן והיה לעת ערב יהיה אור כלומר ע"י שישראל בוקעים בעבודתם את הגבול מיום ולילה ועושים מחשך אור ע"י זה ינחיל להם השי"ת את כל הגבולים שיהיה כח בהם לבקוע אותם עד שיהיו מגיעים לזה האור הבהיר שהוא מצדו ית' שהוא למעלה הרבה מהגבול של יום ולילה וזהו שנאמר יודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור. וממילא מאחר שישראל יהיו קונים כל הגבולים לא יהיה נמצא עוד בעולם שום הירוס והשחתה כלל וכמו שמסיים שם הכתוב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון וגו' היינו שלא יהיה עוד שום חסרון בעולם ומסיים שם ולא יהיה כנעני עוד בארץ כי כנען איתא בזוה"ק שרומז על הקליפה שהוא סחור סחור להקדושה. אכן כאשר יהיו נכללים כל הגבולים מהבריאה בקרב ישראל לא יהיה שום דבר בבחינת קליפה כי הכל יהיה קדש לה':