סוד ישרים (ליינר)/סוכות/לז
אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה וגו'. הנה בכל מקום שכתוב בתורה מלת הזה רומז על הכרה מפורשת שהמקבל מכיר היטב איך שמקבל מהשי"ת פב"פ והכרה מפורשת כזו אי אפשר להיות רק כשיש השתנות כשהאדם רואה נגדו חילוף הזמנים ועל דרך שנאמר והוא מסיבות מתהפך וגו' אז נותן אל לבו להכיר מי ברא אלה אבל במקום שהאדם מורגל אינו נותן אל לבו כלל שיהיה לו הכרה כדאיתא בגמ' {{קטן|(נדרים לב' בעידנא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר טוב לכן מצינו בכל מקום שמיירי מתחלת החדש נאמר הזה כי בעת שהלבנה מקבלת האור על כל החודש ועומדת אז פב"פ נוכח המשפיע שם נאמר החודש הזה לכם והמועדים הבאים אח"כ נקראו אשר תקראו אותם כי המועד בא ממילא אחר שמקדשין החודש ומדוע נאמר כאן מלת הזה והא בחמשה עשר יום הוא מלואתא דסיהרא ואיזה הכרה יש כאן אכן זה הוא כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפ"ו.),) שהחודש ניסן דלכון ותשרי דילי הוא ואתוון למפרע ונקרא בכסה ונקרא עלמא עלאה ואין בו להאדם שום הכרה לכן ביום חמשה עשר בתשרי שנקרא ראשון וכדאיתא במדרש ראשון לחשבון עונות וכו' היינו שאז מתחיל להאיר רצונו ית' להבריאה שיהיה נקרא חד בחושבן ונעשה מחמת זה להבריאה הכרה מפורשת לכן כתיב כאן הזה: