סוד ישרים (ליינר)/סוכות/לו

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. בזוה"ק (תצוה קפו:) וכד ישראל אינון בחמיסר יומין כדין נטיל לון לבנוי לפרשא גדפוהי עלייהו ולמחדי עמהון וע"ד כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי ואשתכח ביה פרי עץ הדר כד"א הוד והדר לפניו מ"ט אקרי הדר ומאן איהו הדר אלא דא צדיק אמאי אקרי הדר והא אתר טמירא איהו דלית ליה גלויא וצריכה לאתכסיא תדיר ולית הדר אלא מאן דאתגליא ואתחזי אלא אע"ג דאיהו דרגא טמירא הדורא איהו דכל גופא וכו' ובג"כ עץ הדר איהו עץ דכל הדורא דגופא ביה תליא ודא איהו עץ עושה פרי וכו': ביאור הענין כי לפי מאמרו ית' היה צריך שיהיה טעם עצו ופריו שוה כי כמו שמאמרו הוא חי וקיים כך הצינור שמאמרו ית' הולך דרך בו מחויב נמי להיות חי וקיים אכן זה שאין טעם עצו ופריו שוה הוא מאחר שכן העמיד השי"ת שיהיה חילוק והבדל מצד הבריאה בין אמירה להויה כדאי' בזוה"ק (בראשית כב:) קמו כלהו וכו' ואמרו ר"ר וכי אית פרודא בין אבא ואמא דמסטרא דאבא איהו באורח אצילות ומסטרא דאמא בבריאה אמר לון חברייא לאו הכי הוא דהא אדם דאצילות דכר ונוקבא הוה מסטרא דאבא ואמא. ודא איהו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור יהי אור מסטרא דאבא. ויהי אור מסטרא דאמא וכו' היינו שמוכרח מצד הבריאה שיהיה מעט פירוד והעלם לכך יש חילוק בין אמירה להויה. וזהו נמי כוונת הזוה"ק בזה שכתב ואע"ג דאיהו דרגא טמירא. הדורא איהו דכל גופא ודא איהו עץ עושה פרי וכו' היינו כי דרגא טמירא רומז על גודל צמצום שהאור הוא מאד בהעלם ועל זה אמר ואע"ג דאיהו דרגא טמירא הדורא איהו דכל גופא כלומר כי בלתי זה הצמצום מהתעלמות האור לא היה יתכן כלל הויית הבריאה ומחמת זה הצמצום שהוא מצד הויית הבריאה אין טעם עצו ופריו שוה וכמבואר לעיל (אות לג) יעו"ש אמנם אימתי חוזר ונתגלה המאמר שיהיה ניכר מפורש שזה הוא בשעת גמר צמיחת הפרי כי אז ניכר מפורש שמעולם לא נתעלם הארת מאמרו ית' ונתגלה שמצדו ית' יש בהצינור גם כן חיים כמו במאמרו ית' וכל ההעלם והפירוד הוא רק מצד הויית הבריאה שנתכסה מאמרו ית' עד גמר צמיחת הפרי שאז בוקע הארת המאמר ונצמח הפרי וככה הם כל מעשה המצות שנתעלמו בהם מאמרו ית' ברזא דתפילין וזה המאמר בוקע אח"כ את הלבוש עד שניכר מפורש האור כדכתיב וראו כל עמי הארץ וגו' כדאיתא בזוה"ק (חיי קכט.) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ושמענא מאבוך דהכא סתום טעמא דתפילין בהאי פסוקי וכו' וזה ההעלם מצד הויות הבריאה הוא רק בשאר הפירות שנקרא עץ עושה פרי וכמבואר בזוה"ק (ויחי רלח.) עושה פרי דכר עץ פרי נוקבא וכו' ועושה פרי דכר רומז על מעט הסתרה אבל אתרוג הוא טעם עצו ופריו שוה וזה רומז שאין בו שום התעלמות אור והצינור חי אצלו ממש כמו המאמר כי נקרא עץ פרי נוקבא וזהו דאיתא שם בזוה"ק פרי עץ הדר פרי דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי וכו' היינו שאין באתרוג שום פירוד והסתרה כלל כי מאיר בו ממש אור עצמותו ית' כמו שהוא מצד השי"ת וזה מרמז על עולם התיקון: