סוד ישרים (ליינר)/סוכות/לח
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'. הנה כל הארבעה מינים רומזים על השלימות מהצורת אדם ולא נאמר מפורש בתורה רק כפת תמרים וגם ערבי נחל אינו מפורש בתורה מה הוא כמבואר בגמ' וגם הברכה הוא רק על הלולב ומבואר בגמרא הטעם לפי שגבוה במינו מכולן היינו שזאת המדה מחברת להשי"ת אף מהמקומות הרחוקים ועל זה רומז כפת תמרים כי תמרים הם האחרות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל וזה רומז על התרחקות מאד וכפת תמרים מחבר הכל להשורש וכמבואר בתזוה"ק (פנחס רנ"ה.) על הלולב שהוא מדת יסוד שרומז על מדת יוסף הצדיק שעליו נאמר כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן כי כל דאחיד בשמיא ובארעא. והנה בסדר האמתי הוא. ענף עץ עבות. ערבי נחל. כפת תמרים. פרי עץ הדר. כי ענף עץ עבות רומז על מדת תפארת שהוא מדת יעקב אבינו. ערבי נחל מרמז על נצח והוד שנקראים בזוה"ק שם רכ"ד ובתקזוה"ק (תיקון י"ג ל"א) ירכין תרין פלגא דגופא. כפת תמרים רומז על מדת יסוד. פרי עץ הדר רומז על מדת המלכות. והענין הוא כי חסד וגבורה נראה שני הפכיים כשני גופים מחולקים ועל זה מרמז ענף עץ עבות בזה שהוא תרי וחד שיש אחד המאחד ומחבר כל ההפכיים וזהו מדת תפארת שהוא מדת יעקב אבינו ומראה יעקב אבינו שאצל השי"ת אין שום התחלקות המדות כלל וקודם שעברו אלו שני המדות חסד וגבורה דרך יעקב אבינו היה נראה חסד וגבורה לשני גופים מחולקים כי אאע"ה היה לבוש למדת החסד ונסתעף ממנו ישמעאל שהיה מתפשט עצמו כ"כ במדת החסד עד שהיה שוכח את עצמו לגמרי וממילא מובן איזה חסד יכול להשפיע לזולתו מאחר שהוא שוכח בעצמו ומשחית את נפשו וזה הוא ההיפך מנצחיות. ויצחק אבינו ע"ה היה לבוש למדת הגבורה שהעמיד השי"ת בעולם ונולד ממנו עשו שלא היה מביט כלל להפנימיות. וזה הוא ההיפך ממדת הוד כי מדת הוד רומז על הפנימיות אבל אחר שנתבררו אלו השתי מדות ע"י יעקב אבינו ע"ה שהוא מדת תפארת אזי נקרא מדת החסד נצח שמורה על נצחיות וכמבואר בזוה"ק (אדרא נשא) נצח באתוון רצופין מצח שרומז על מצחא דרעותא וכמבואר בזוה"ק (צו לא) אל בכל אתר חסד ומדייק שם והא כתיב ואל זועם בכל יום ואי תימא רשעים מהפכין וכו' נזעם מבעיא ליה אלא בכל אתר אל נהורא דחכמתא הוא וכו' היינו שמופיע האור ממצחא דעתיקא שהשי"ת חפץ חסד תמיד ואף זה שפרעה והמן נאבדו מן העולם הוא ג"כ חסד השי"ת כי נתגדל בישראל ביותר הכ"ש ע"י שנאבדו נמצא שמדת החסד כאשר מביטין לפנימיות הדבר שהוא מדת הוד רואים שהוא באמת נצחיות ועל זה מרמז ערבי נחל שהם נצח והוד כי לאחר שנתבררו המדות חסד וגבורה ע"י יעקב אבינו נקראים אלו המדות נצח והוד תרין פלגי דגופא אבל לא גופין מחולקין. ופרי עץ הדר רומז על מדת המלכות שהוא הגמר והשלימות מכל המדות ולזה באלו השלשה מינים נוטלים רק הכף שלהם אבל לא הפירי עצמה כי הכף רומז על הכלי קיבול וגוף הפרי רומז על האור ששופע השי"ת לזה נוטלים רק הכף לרמז שהאדם צריך מצדו להעמיד כלי קיבול ואז יהי' השי"ת משפיע להכלי קיבול את האור. אבל האתרוג נוטלין את גוף הפרי וזה מורה שאף לאחר שישיג האדם את האור בשלימות ואז צריך האדם ליותר שמירה כדאיתא בזוה"ק (יתרו עט) באתר דשלימותא אשתכח תמן דחילו אשתכח וכמו שמצינו נמי בגמ' (חגיגה ה) הני לאורחא בעינן להו הני נטרן והני לא נטרן וכו' בכל זאת אף כשנוטלים הפרי בשלימות בידו של אדם מ"מ יהיה משומר מהשי"ת שלא יתקלקל לעולם משום שהוא דבוק תמיד בהשי"ת וכדאיתא במדרש רבה אמור פ' ל' אתרוג דומה ללב וללבי גליתי ולאברי לא גליתי היינו שהלב דבוק תמיד בהשורש. וזהו דאיתא במדרש רבה (שם) פרי עץ הדר שדר באילנא משנה לשנה וזה מורה שהוא דבוק תמיד בהשורש דאל"כ לא היה יכול לסבול התחלפות הזמנים כמו שמצינו בגמ' (חולין נז:) גבי טרפה עברו עליה ימות החמה ועברו עליה ימות החורף אינה טרפה כי אם היתה טרפה לא היתה יכולה לסבול התחלפות הזמנים וזה שדר באילנא משנה לשנה מזה מוכח שהוא דבוק בהשורש: כפת תמרים. זה הוא כדאיתא בכתבי האר"י הק' ז"ל צדיק כתמר יפרח סופי תיבות קר"ח שזאת המדה רומז שאין שום דבר בישראל שיהיה נחלט ח"ו בלי תיקון שלא יהיה חוזר להשורש אף שלפעמים צריך לשהות זמן רב עד התיקון עכ"ז לא ידח ממנו שום נדח: ענף עץ עבות. הוא תרי וחד וזה מורה שישראל דבוקים בשרשם למעלה מהתחלקות המדות וכשאינו עבות נקרא הדס שוטה כמו שהבכור מאם נקרא בגמ' בכור שוטה שחסר ממנו הדעת שמחבר הכל: וערבי נחל. איתא בגמ' (מנחות כ"ז) ובמדרש רבה אמור שאין בו לא טעם ולא ריח וזה מרמז שישראל יכולין למסור להשי"ת גם הטובת הנאה מעבודתם וכמו שמצינו בגמ' (ב"ק ס"א) ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמ' היינו משום שלא רצה להחזיק טובה לנפשו לכך אמרינהו משמא דגמ' ולא משמו וזה מאחר שדבוק כ"כ באהבת השי"ת עד שיכול למסור עצמו מכל וכל להשי"ת וזהו דאיתא בגמרא (שם) ולא צפצפה שבהרים שזה המין אינו עושה ג"כ פירות אבל זאת הוא מסבת מעט הלחלוחית שבו שהוא רק מצפצף בקלא לזה הוא פסול אבל ערבי נחל אינו עושה פירות מחמת רוב לחלוחית שבו עד שבנקל לו למסור א"ע מכל וכל להשי"ת: