סדר עולם רבא פרק יז
<< · סדר עולם רבא · פרק יז · >>
בעשא מלך כ"ד שנה, אלה בנו שתי שנים, נמצא אסא קבר את אלה בשנת כ"ז שנה למלכותו, זמרי הרג את אלה ומלך אחריו ז' ימים בתרצה, וישמע העם החנים לאמר וגו', אז יחלק העם ישראל וגו' (מלכים א טז), כמה היתה מחלוקת זו ארבעים שנה, בשנת ל"א לאסא מלך עמרי מלכות שלמה, ויחזק העם וגו' (מלכים א' טז כב), ומפני מה הרגו את תבני, כיון שנשא אסא בתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה, הרגו את תבני, עמרי מלך י"ב שנה, בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה (מלכים א' טז כט), בשנת ארבע לאחאב מלך יהושפט, בן ל"ה שנה היה במלכו, כ"ה שנה מלך בירושלם, בשנת שלש עשרה שנה לאחאב היה רעב גדול בשמרון ג' שנים, ומלחמת בן הדד שתי שנים ומחצה, וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל (מלכים א' כב א), אחזיה בן אחאב מלך שנתים, ובשנה השנית לאחזיה נגנז אליהו ולא נראה עד שיבא מלך המשיח, ונראה ונגנז שנית, ואינו נראה עד שיבא גוג ומגוג, ועכשיו הוא כותב מעשה כל הדורות כולם, וימת כדבר ה' אשר דבר אליהו וגו', בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן (מלכים ב א), אפשר לומר כן, והלא הוא מלך בשנת י"ט ליהושפט, אלא לענין שנאמר ויזעק יהושפט וגו' (מלכים א כב לב), ראוי היה יהושפט ליהרג באותה שעה, אלא בשכר זעקה שזעק, תלה לו הכתוב ז' שנים, ועלתה מלכות לבנו, ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה (מלכים ב ח טז), בחזרתן מן המלחמה, מאחר שהרגו עמון ומואב והר שעיר, באו והמליכו את יהורם בן יהושפט על יהודה, ולו אחים בני יהושפט וגו', ויתן להם אביהם מתנות וגו' (דברי הימים ב כא), וכיון שמת יהושפט, עמד יהורם והרג את אחיו בחרב, שנאמר ויקם יהורם על ממלכת אביו וגו', ויבא אליו מכתב מאליהו וגו' (דברי הימים ב' כ"א), כבר היה לאליהו ז' שנים משנגנז, בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם (דברי הימים ב' כא כ), ובאחזיהו בנו אומר, בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם (מלכים ב ח כו), ובמקום אחר הוא אומר בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם (דברי הימים ב כב ב), אמר רבי יוסי וכי אפשר לבן שיהא גדול מאביו כשתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא את בנו לבתו של עמרי, נגזרה גזרה על מלכות בית דוד, שתכלה עם בית אחאב, וכן הוא אומר ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו וגו' (דברי הימים ב' כב ז), ונפלו שניהם בו ביום זה עם זה.