גם אני מזהיר אתכם, גדול יתר מאד, שאפי' בשביל עסקיכם וענייניכם, אתם תחזו ותעיינו היטב קודם שתחתמו שום שטר או חיוב, איך שיהי' מה שאתה חותמים, ואל תסמכו על חכמת סופר ערכי או סופר אחר, כי חכמת סופרים תסרח, ולפעמים תיבה א' או אות א' הן חסר הן יתר מית"ה בחבל, ומקלקלת השורה והצורה של ענין, וכמה אבות נזיקין גורמין ח"ו, ואני מחזיק טובה לרמאים שהאירו עיני ברמאותם, וכבר קדמום רבנן.
וגם זה ראיתי שבזמן שהפנקס פתוח והעדים מוכנים ומזומנים שם, הסופר קורא השטר במרוצה כסוס דוהר ומרכבה מרקדה ואין האזן יכולה לשמוע שמיעה מרחוק אם יש איזה שינוי לשון או ענין או איזה תחבולה דקה מן הדקה תוספת או גרעון נגלה או נסתר אליה, ובלע ליה אלים ושדי ליה (גיטין דף ע' ע"א). וכמו צפור אל פח הוא חותם חותם צר חתום בצרור פשעים קשר של קיימא מכתב שאינו יכול להמחק ומעוות שלא יוכל לתקון, ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה.
ולכן בני ותלמידי, הזהרו לעשות גם לדברי רוח משקל, קודם שתעשו שום כתב וכסף בקנה קולמוסא, תשקולו בשיקול דעתיכם, ושאו עיניכם וראו בילקוט שמואל ב' ט"ו. בפ' אלכה נא ואשלמה את נדרי וגו'. בדוד שעשה כתב לאבשלום שילכו עמו שני זקנים מאיזה עיר שירצה, ונטל את האגרת ואמר ראו מה שכתב לי אבא, ואסף מאתים איש, ואגרת הזו היתה לו לפוקה ולמכשול, אגר"ת מת מחל"ת לב, כי לבסוף נתאנח על מאתים, ומי לנו גדול כאחיה השלוני זקן ושבע ימים, ועם רוב שנים יודיעו חכמה ומוסר נכשל בזה וטעה וחתם. בלי הסתכלות והשגחה והטעה אחרים כדאמרי' בפ' חלק, אף אחיה השילוני טעה וחתם. רבא אמר חותמו של אחיה ראה וטעה וכו'. וכתב בעל תורת חיים שיש רמז במקרא ח"טאת י"רבעם א"שר ה"חטיא ר"ת אחי"ה. ואמרו חכמי האמת שנתגלגל ברשב"י, שלכך הי' בצער מערה כ"כ בליקוטי תלמידי הרב כ"י דף ק"ץ ע"א, והובא ג"כ בכלי יקר במלכים שם. והמד"ל ז"ל בעומר מן שלו כ"י פי' האדרא מביא לשון הזהר חדש פ' בראשית דף כ"ה ז"ל, ולא אתיישר בלבאי דוכתאי בר עם אחיה השילוני וכו' עי"ש. ושם באדרא ואסחר אשא מקמאי. וכתב הרמ"ז ז"ל בדרך רמז אחיה השלוני ר"ת אש, שהוא על משמעות אחר, גם זה במשמע.